הרגע נפל לי האסימון . עכשיו אחרי שנרגעתי מהבחינה .
שאני האישה היחידה בארץ שיש לה 2 הסמכות שעד היום היו רק לגברים.
אחת יש לי מזמן.
והשניה מהיום.
יפה לי .
פינת הפנאי - מתחת לחגורה
המטרה: למלא את החלל הריק הנוצר בחייו של האיש הקטן , קשה היום ורך האיבר. כולל: בדיחות משובבות וחידות מעצבנות , פינת טלפתיה ופינת אנטיפתיה, אילוזיות אופטיות ושאלות אפתיות , שעשועי מספרים ועוד כהנה וכהנה........כל תגובה תתקבל באהדה ותזכה לתשובה,
הרבה זמן חיכיתי . והיום הגיע .
בדרך כלל אני לא חוששת מבחינות. לומדת עד שיוצא עשן (אם מתאפשר לי , מבחינת זמן). ואם לא מצליחה ללמוד, עושה את המקסימום על מנת לעבור . כי אין ברירה יש פשרות בחיים. או כמו שאמר לי פעם אחד המרצים שלי . שהבחין איך פשוט דועכת ונרמסת בין כל הבחינות הוא אמר לי משפט חכם : אי אפשר להרים 3 אבטיחים.
וזה כל כך נכון, יש פשרות בחיים. דבר בא על חשבון דבר.
עם תעסוקה כל כך גדולה כמו שלי , דברים נפגעים ונופלים. ולכן מתמרנת בין הטיפות. כל הזמן במרוץ מטורף נגד הזמן. כל מיני קומבינות . ממש מלחמת השרדות.
היום היתה לי בחינה , וחתיכת בחינה . מודה שחששתי . ניתנה לי אפשרות בגלל רזומה וכו', לעבור בחינה עיונית ומעשית , במידה ועוברת בהצלחה אז חוסכת לעצמי לימודים של שנה וחצי . פעמיים בשבוע בטכניון.
להפסיד הרי אין לי , ולכן חטפתי את ההזדמנות.
מבחינה עיונית לא חששתי , אני אלופה בללמוד תוך כדי בחינה . והבחינה היתה עם חומר פתוח . קשה , אבל עברתי .
היום הגעתי לחלק המעשי. ומודה ...עברו לי פרפרים בבטן. במיוחד לאחר שכבר עברתי מחצית הדרך , צלחתי את הבחינה העיונית אסור לי ליפול בחלק המעשי.
במשך השבוע שעבר ניסיתי לפנות זמן קצת ללמוד ולעבור על החומר , לראות כמה שיותר מוצגים . התלוותי למישהו שכבר יש לו את הדיפלומה הזו.
אבל בתוך תוכי , ידעתי שלא מספיק .
הגעתי בבוקר , הבוחן עם וועדת ההסמכה כבר המתינו לי .
התחלנו . למזלי יש לי זכרון מצויין. וגם יודעת להבחין אם עונה בהתאם או לא , לפי הבעת הפנים של הבוחן. זו טקטיקה מעולה . מתחילה לענות ואז...לפי הבעות הפנים יודעת אם אני בכיוון או לא .
הבחינה היתה קשה .
אבל....הללויה ...עברתי 😄
ועכשיו, להשתלמות הבאה. אסור לשקוט על השמרים, אסור לנוח על זרי דפנה , חייבים להתקדם הלאה.
הבאסה הכי גדולה , ברגע הראשון אני מאושרת ושמחה ועולזת כי הצלחתי , וממש ברגעים ספורים , כבר שוכחת ו...חושבת ומתכננת את הפרוייקט הבא .
החוקי תמיד מבקש ממני , תנוחי . קחי הפסקה קטנה . ולא יכולה . אופי מחורבן .
אבל זה מה יש , מאוחר לשנות כרגע . ועם זה צריך להתמודד.
תודה למי שהעביר לי את הלינק, מזמן חיפשתי
ביצוע מדהים לשיר מדהים
ועוד אחד שאוהבת
&feature=related
והאלוהית מכולן
&feature=fvw
למרות העומס הנוראי שנמצאת בו. העבודה פשוט לא נגמרת.
למרות התקופה המעצבנת שעברתי בשבוע האחרון.
למרות כל זאת,
התחושה הטובה חזרה אלי .
החיוך חזר .
מה שמראה שאסור לשקוע במרה שחורה.
וחבל על העצבים.
חבל על כל ההתרגזויות , הכעס, השצף קצף.
כי בסך הכל : החיים יפים.
מגיע לו שאעלה זאת גם אצלי
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=223643&blog_id=4198
ביומיים האחרונים יוצא לנו ליצור קשר זה עם זה רק באמצעות ההודעות, sms ומעט פון.
הוא בריצות נון סטופ, ואני בעבודה הבלתי נגמרת שלי .
יש לנו דרך נוספת של העברת מסרים ------------> הבלוג.
מעולם לא התיימר להיות כדבריו בלוגר :).
ולמעשה פרץ ההשראה הפתאומי הבליח בגללי .
מתוקון שלי , אוהבת את המסרים שלך.
את ההודעות, את הבלוג שפורח ומלבב לאחרונה.
ומעל הכל , מעריכה את העובדה שלמרות הכל , לא התייאשת .
חיכית המתנת .
במשך תקופה ארוכה צפית מהצד והתפללת.
מי אמר שמשאלות לא מתגשמות.
יום טוב , מתוקון שלי .
גם אני מתגעגעת....
הפעם זה חידה , או אולי בדי-חה.
סי-פור שהתחיל בהל-צה.
המשיך כהוכ-חה.
נמשך כניסיון.
להראות, להוכיח , למי יש יותר גדול?
והסוף ,מר ומטומטם.
כי ...מי שמשחק בקקה , צריך לקחת בחשבון ש...קקה מלכלך את הידים.
אבל, זה מה יש .
ואין דרך לאחור .
הבחירה נעשתה.
(לחיות בסרט עלול להתברר כמדע בדיוני ).
מה יותר נורא?
כאשר משקרים ונתפסים בשקר?
או מרוב שמשקרים נוצר תהליך של שכנוע עצמי שאכן...אין שקר.
בעצם, השאלה לא נוסחה נכון.
כי זה לא נורא ,
זה פשוט עצוב...
לא יאומן, מרוב לחץ ועבודה .
רק היום כשהתחלתי לארגן את הלו"ז לשבוע הבא ....נוכחתי לדעת....שפסח בשבוע הבא.