פינת הפנאי - מתחת לחגורה

אני תמיד עסוקה עד מעל הראש. העבודה שלי היא משהו אינסופי..יודעת מתי מתחילה את היום, לעולם לא יודעת מתי מסיימת.
לא תמיד הדבר היה כך, פעמים רבות בעבר היה לי בית זונות מושלם, עבודה עבודה ...אבל גם הרבה רגעים שיכולתי לחגוג .
עכשיו במיוחד, העבודה היא פשוט משהו קטסטרופלי .מנסה לסיים ים של התחייבויות.
לפעמים טסה מאתר לאתר .
הבעייה שלי , שתמיד דורשת את הכי טוב, הכי בטוח , אין דבר כזה פחות מהכי טוב, יש רק תמיד את ההרגשה שאפשר וניתן עוד יותר . בעייה , אה?! מודעת לכך.
לפעמים נזכרת בגעגועים בתקופות שעבדתי בחו"ל. אומנם לחוץ, ואומנם רחוק , אבל בסך הכל לא כל כך רע .
תנאי העבודה מעולים. מדובר באחת לחודש טיסה הביתה וארבעה ימי חופש . טוב, האמת שיומיים הולכים על ההסתגלות לזמן מחדש.
שכר מעולם לא עניין אותי .תמיד היה חשוב לי האתגר והסיפוק . אבל ..השכר בחו"ל הוא מעולה .כסף זר , 14 משכורות בשנה , לינה , כלכלה נסיעות רכב ...הכל...כמעט.
כי בילויים בקושי אפשר לצאת . חוזרים שפוכים וישר למיטה :).
לא מזמן קיבלתי הצעה , בזמנו דחיתי על הסף .
הם השאירו דלת פתוחה , ואפילו שיפרו את ההצעה המשופרת .
היום מצאתי את עצמי מהרהרת בכך .
נראה מה ילד יום ?
ימים יגידו .