סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינת הפנאי - מתחת לחגורה

המטרה: למלא את החלל הריק הנוצר בחייו של האיש הקטן , קשה היום ורך האיבר. כולל: בדיחות משובבות וחידות מעצבנות , פינת טלפתיה ופינת אנטיפתיה, אילוזיות אופטיות ושאלות אפתיות , שעשועי מספרים ועוד כהנה וכהנה........
כל תגובה תתקבל באהדה ותזכה לתשובה,
לפני 17 שנים. 7 בספטמבר 2007 בשעה 8:55

התכנון היה לסתם יום של כיף, סתלבט מפה עד להודעה חדשה. נמצאים בחדר של הבונבון . אני על המיטה , הכרית מתחת לזרוע . שונאת כריות מתחת לראש. הילדון יושב על השטיח כשגבו שעון על המיטה. וידו מלטפת את כף רגלי .
צופים בטלויזיה , אוחחחח איזה כיף, סתם להעביר את היום , בלי שום כלום . אוהבת את הרגעים האלה , הם כל כך נדירים. בדרך כלל בסיום סשן , תמיד נאלצת להתחפף במהירות. הפון שסוגרת בתחילת המפגש, מיד כאשר פותחת אותו מתחיל רצף של הודעות , מתחילה להחזיר טלפונים , מעבירה אסאמאסים, מתעדכנת במצב בשטח, ולפני ששמה לב כבר שקועה עמוק בעבודה. ולכן...לוקחת את הפקאלך, מלטפת את הילדון וחוזרת לעבודה.
היום , כנראה שעה של חסד. אפשר למצות עד תום את הרגעים היפים ש"אחרי". לסינים יש חג כך שלא עובדים, הנוצרים לפני חג כך שמתכוננים , כל ההנהלה נמצאת באופן מפתיע בסיור , וחלק נמצאים בחו"ל. פשוט חגיגה אמיתית.
מלטפת את ראשו , נכון שכיף?
כן, נכון....אבל...
- מה אבל?
- קצת משעמם לי פתאום.
- משעמם , אה..?!
- לא , אל תביני לא נכון . הכי כיף לי איתך ...והלוואי שהיו לנו יותר רגעים כאלה, אבל מתחשק לי משהו , ולא יודע מה.
- מתחשק לך?
- כן, ולא יודע מה .
- אוקיי, גם לי מתחשק ...אבל, אני יודעת מה !
מתבונן בי בסקרנות , וכשמבחין בחיוך הקטן שלי . מבחינה באיזה זיק של חשש. הוא כל כך מכיר את מצבי רוחי , וכבר למד ויודע לחשוש מהחיוך הקטן ורע, חיוך שמעוות את קצות השפתיים ולא מגיע לעיניים.
- דולי ...
- שום דולי , קדימה על ארבע למרתף.
- למרתף?
- כן , ומיד.
לא ממש מבין ,אבל מבצע מיידית , כורע על 4 ומתחיל לזחול מטה למרתף .נהנית לראות את הישבן החמוד מרטיט כאשר יורד במדרגות בזחילה, למי שלא יודע , זו ממש משימה קשה , לזחול במישור לא נורא , אבל לרדת במדרגות זה קשה. מצריך זריזות וכושר גופני טוב. וזה לא חסר לילדון.
הוא זוחל אני בעקבותיו , מפעם לפעם בועטת להנאתי בישבן על מנת לזרזו.
שתי מדרגות אחרונות , משלחת בעיטה חזקה במיוחד שמגלגלת אותו היישר למרכז המרתף.
- אוקיי , ילד....המשחק מתחיל. שים לב!
נועץ בי עיניים מרותקות .
- היות ולשנינו מעט משעמם , החלטתי שנחלוץ מעט את העצמות , אנחנו הולכים לקיים דוקרב. דוקרב של מכות . המשחק הוא עד הסוף. הכל מותר . מתחת לחגורה מעל החגורה, נשיכות שריטות . בלי אביזרים נלווים , רק ידיים רגליים ראש וכו'. משתמשים רק באיברי הגוף. הזוכה מכסח בהצלפות את המפסיד.
- דולי , זה לא נראה לי , אני לא אוכל להרים עלייך יד .
-ילד, זה המשחק , ואם לא תוכל להרים יד , אז ההצלפות יתחילו מיד. וחוץ מזה אל תשכח, אני חזקה !
- לא יודע, לא ממש נראה לי .
אומר בהיסוס, ומבחינה עד כמה לא נראה לו .
- מי אמר שאיכפת לי אם נראה לך או לא . העיקר שלי זה נראה.
על מנת לזרזו , מניפה רגל ובועטת בירכו.
- אוחחח, אויייש זה כואב.
פורצת בצחוק מתגלל , אוגפת מימין , ושולחת שוב רגל בדיוק למקום המתאים בין הרגליים. מתקפל ותופס בביצים.
- יא חתיכת רעה , זה כאב .
- ברור , זו המטרה . קדימה על הרגליים . להילחם.
מתרומם על רגליו , מביט קדימה , רואה לפתע מבט חדש, לא כל כך מוכר לי . זיק של החלטיות ותקיפות. אותו מבט שקורן ממנו כאשר רואה אותו משוחח בעניני העסק.
- בסדר גמור , רצית קיבלת.
מתכופף מעט ושולח זרוע קדימה . מנסה לתפוס.
בזריזות מתחמקת מהזרוע השלוחה , מבצעת סיבוב קטן . אוגרת תנופה ומחטיפה אגרוף ישירות ללחי , מבחינה בהנאה בכתם הסמוק שמתחיל להתהוות. מקפצת מרגל לרגל . צעבירה את המשקל מכף רגל לכף רגל .שולחת תנועות איגרוף באוויר . מסתובבת סביבו.
אוחחחח, השמחה היתה מוקדמת מידי . הילד הסתובב , ביצע איגוף אחורי . תפס את ידי , וביד השניה החטיף סטירה ישירות לציצי.
ניכר שהשתדל בעדינות , אבל חתיכת פומיקי מגודל , כל כף יד שלו היא בערך פי שניים מכף ידי . ו...וואלה שכאב.
- אוקיי, עכשיו ברצינות , עד עכשיו השתעשעתי איתך , עכשיו אראה לך מי זו דולי באמת.
מזנקת לכיוון רגליו , יודעת שפה צריכה המון כח על מנת למוטט אותו . הוא מתנשא מעלי בכמעט 30 ס"מ. מנצלת את התנופה , אוחזת את הברכיים מהדקת , ומטיחה את הראש בכח בבטנו.
עבד, הילדון קרס ארצה.
רגע, מרימה יד.
גוררת מפינת המרתף 2 מזרונים דקים , מצמידה אחד לשני . ועכשיו על מנת שיהיה יותר מעניין , לוקחת שרשרת ברזל באורך של 2 מטר בערך , בשתי קצוות השרשרת יש אזיק. אחד מצמידה לרגלו , ואת הקצה השני לרגלי .
- מתחילים, זכור ...לחיים ולמוות עד הסוף !
- ברור .
עונה לי בקול זר , קול שלא ממש מזהה . לא הקול המלטף והרגיש, אלא קול קשוח , קר וקודר.
סבבה , ככה אוהבת . משחק זה משחק!
עומדים זה מול זה . הוא מתנשא מעלי . טיפות זיעה קולחות על שני הגופות הערומים.
מלחמת עיניים , מבט נעוץ במבט , מבט חודר . רואה את מלחמתו הפנימית . ובתור נשמה טובה מחליטה להקל עליו. מושיטה יד מלטפת ,ובקול ענוג וחרישי שואלת.
- כואב לך בונבון?
- כן , מאוד.
- מצויין , טוב מאוד.
פורצת בצחוק מתגלגל,
- טוב מאוד שכואב.
מבחינה במבט נדהם, מלווה בפגיעה עמוקה. מרגישה איזו צביטה קטנה בפנים שם עמוק , אבל משחק זה משחק , וצריך להמשיך עד הסוף.
-נפגעת?
-כן , בטח שנפגעתי .
מצויין, נראה שאני מצליחה לעורר את הצד הרדום שבו, הצד הדומי.
מושיטה יד , מלטפת את המצח המיוזע, מבחינה איך המבט נרגע לאיטו, ואז במהירות מנחיתה אגרוף כואב בדיוק בצד ימין,
-אוחח, יא חתיכת מכשפה, רוצה מכות? קיבלת....עכשיו משחקים לפי הכללים.
מעולה, סוף סוף נכנס לסיטואציה הרצויה.ובמיוחד שאנחנו אחרי מצב רגיש, על שנינו עבר שבוע קשה . מלווה בהטחות אשמה. התפרצויות ועוד כל מיני בבללתים ושטויות .
נו , מה לעשות ככה זה כשכרוכים בצורה מטורפת אחד אחרי השני . 😄
המבט המופתע , מתחלף במשהו נזעם ....הופה...מעולה , יופי מתחילים כמו שצריך.
איגוף לצד שמאל . גוף מול גוף. נעים מצד לצד.שני מתמודדים בזירה, טיפות זיעה קולחות . מריחה את הזיעה ואת היחום. מניעה את הגוף במהירות לצד ימין ...שיט ...הוא לא פחות מהיר ממני . זזה לצד השני ...ושוב ...הוא כבר שם מוכן לקרב ..ידים מאוגרפות . מקפץ מרגל לרגל ..
רצית קרב...סבבה ..
טובבבבבבב....
שכח רק שיש לו עסק עם מישהי שבילדותה במקום לשחק בבובות , שיחקה כדורגל והלכה מכות עם כל הבנים בשכונה .
מרימה את הרגל . בועטת בחוזקה בירך ימין.
אוחח..מרים את הרגל ומכוון ...בנס ...מתחמתקת .
רגל כזו עלי , ושבוע ימים מנוטרלת מהעבודה .
מזיזה את הרגל לאחור במהירות . רוכנת קדימה סוחבת בחוזקה את השרשרת . טראאאח נפל ארצה . מזל על המזרון. מזנקת קדימה . מצמידה את הכתפיים למזרון .
נכנע?
לא...לא נכנע ..
טוב...בקושי מדברת. שנינו מתנשמים בכבדות .
מהדקת את הידים בחוזקה על הצוואר . מנסה להתנער . מזיז את הכתפיים. מקמר את האגן .
שיט יש לו כוח ...לבריון הקטן הזה .
לא עוזר לו . ממשיכה ללחוץ בחוזקה . יוששבת על החזה . מתכופפת ולופתת את הצוואר בכוח .
מתבוננת עמוק לתוך העיניים ..קשובה לכל ניד עפעף. לכל רחש של נשימה . לוחצת עוד ועוד....
חזק ..חזק....מסך אדום עולה מולי ...המסך שכל כך חוששת ממנו , מכירה את נקודת התורפה שלי . הדם החם והפתיל הקצר .
לוחצת ולוחצת ...ו....מתנערת בבת אחת ..
הילדון שוכב דומם. לא מזיז איבר .
ואווווווו....מה עשיתי ? אני והמזג מהיר החימה שלי ..
מסירה את הידים . מצמידה את הראש לחזה . מנסה לקלוט קול ..לחוש נשימה ..
שומעת את הנשימה המואצת והכבדה שלי .
מתחילה להעביר סרטים בראש. מה עושים עכשיו ?
במסגרת התפקיד שלי , עוברת כל שנה השתלמויות של הגשת עזרה ראשונה והחייאה .
מתיישבת בצד. מרכינה ראש מעליו. מסיטה את ראשו כלפי מעלה , לפתוח מעבר נשימה חופשי . מעיפה מבט. הלשון האדמדמה בחוץ, לא שקועה ..מזל..מורידה את הראש ובמקביל מניחה את הידים על החזה . מעלה מורידה את הידים מבצעת תנועות. מורידה את הראש מצמידה שפתיים לשפתיים. נושמת עמוק ומתחילה להזרים אוויר ...
ומוצאת עצמי חבוקה בחוזקה , צמודה לחזה הרחב ..וצחוק מתגלגל ..
דאגת לי , אהה?
כן, דאגתי ברור שדאגתי ...יא חתיכת ...
ידעתי שתדאגי..
דוק של רצינות אופף את העיניים הכי יפות בעולם ...רוצה רק שתדעי ...שזה יכול להיות המוות הכי טוב בעולם .
......
ילד מתוק שכמותו, אין מה לעשות בטוב ברע אנחנו ביחד עד הסוף

aka BODYGUARD - יפה לך...

שנה טובה, יא מסוכנת דוט קום..
לפני 17 שנים
דולי .​(שולטת) - שנה טובה , יא בריון אחד..
}{
לפני 17 שנים
חתולההה - מיאווווווווווווווווו מיאוווווווווווווווווו אהבתי
מכותתתתתתתתתת:)))
שנה טובה והמון נשיקות
לפני 17 שנים
דולי .​(שולטת) - שנה טובה מתוקנת :)))))))))
לפני 17 שנים
דולי .​(שולטת) - נכון , לא מספרת את ההמשך...זה רק של שנינו }{
מי דואג לך יותר ממני ?
אף אחד..
רק אני .
לפני 17 שנים
דולי .​(שולטת) - סבבה,
ביי
סע בזהירות ,גם אני זזה .
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י