לפני 17 שנים. 3 באוקטובר 2007 בשעה 7:14
מה שנהיה לי מהמשרד, דיר חדירים זה לא מילה.
מלא חול , שאריות מזון.
פיככככככס.
הדרקולה שלי לא אוכל ללא אישור ממני ,
כך...שמביא הכל אלי .
ניצב בפתח , עם האוכל בפה .
הריר נוזל לו מכל הכיוונים.
ונועץ מבט מתחנן.
כשמסרבת...אז מתחיל להתפלש לרגלי..
להשמיע כל מיני קולות משונים..
להתחנחן...חחחחחחח....וואלה כמו סאב :))))
ואני...ממש דומית, רואה את קינג קונג שלי נהנה ,
לא מחזיקה מעמד ,
מהנהנת בראש לאשור .
אומרת..אכול!
ודרקולה מתנפל על האוכל.
לא להאמין , ממש כאילו לא אכל יומיים.
אבל...חייבת להודות שנהנית מנוכחותו.
עושה לי טוב .