פינת הפנאי - מתחת לחגורה

הרגע חזרתי,
מהורהרת, הרבה מחשבות.
מנסה לסדר לעצמי את הבלגן בראש.

השיחה היתה הכל חוץ מנחמדה.
מתוחה טעונה, סודות שהתגלו . המון לחץ ומתח באוויר.

במיוחד שגם קולגה לעבודה. קצת קשה לעבור על זה .
יודעת שאסתדר , השאלה אם הוא יסתדר .

מה שהפריע לי יותר מהכל ,
שאלתי את השאלות הרגילות, מתי , איך , למה וכמה?

זוכרת בבירור..משפט אחד.

מאז ומתמיד. עוד מילדות .
ו.. את אשמה !
והזכיר לי מעשה שקצת הדחקתי מזכרוני.

אמרתי פעם שהייתי ילדה נוראית, אכזרית בטירוף.
והוא הזכיר לי .
עד כמה הייתי כזו .
קצת קשה לספוג מכה שכזו .

מסדרת קצת את המחשבות בראש , וממשיכה לכתוב.