פינת הפנאי - מתחת לחגורה

התקופה הכי אהובה עלי בשנה , היא התקופה הזו, כשעדיין לא כל כך קר..ובכל זאת לא יוקד אש.
במיוחד כשמגיע הערב.נכנסתלערב, מניעה ונוסעת הביתה. עכשיו יש לי חתיכת נסיעה עד הבית, בתנאי כמובן שהולכת הביתה, ברוב המקרים מבצעת חנייה קטנה באתר הסמוך. עושה סיבוב קצר , מוודאת שהכל כשורה. ואז שוב נכנסת לרכב ונוסעת .
התנועה בכביש הבינעירוני זורמת, אין פקקים. אני אוהבת לפתוח את הרדיו . מתמקדת על איזו תחנה.
מגבירה את הווליום. פותחת את החלון. מרגישה את משב הרוח.
ופשוט ...נותנת להכל שיזרום ויתנקז החוצה.
לא מביאה הביתה כלום. משאירה את העבודה בעבודה.
לצערי , לא תמיד זה מצליח. כי דיי הרבה פעמים יש טלפונים ליליים. ובירורים ותיאומים למחר.
אבל...בנסיעה , זה קדוש. אין הפרעות.
זו אחת הסיבות שאפילו אין לי דיבורית ברכב.
בזמן הנסיעה בפירוש נחה.
מנקה את הראש.
ואין הרגשה טובה יותר מזה.