כשהביאו לי את הרכב לפני מספר חודשים, הגישו לי את המפתחות, עם חיוך מאוזן לאוזן.
לא ממש הבנתי , מה פשר החדווה והעליצות . כשהגעתי לאתר הראשון . הבנתי .
בני זונות !
כאשר אני מסתובבת באתר , בדרך כלל בנסיעה , היות והשטח ענק. נוסעת..רואה משהו , עוצרת, בודקת בוחנת.
מעירה במידת הצורך, עולה לרכב ונוסעת שוב לתחנה הבאה.
מטבע הדברים...מכיוון שהירידות והעצירות תכופות. שלא חוגרת חגורת בטיחות בתוך האתר.
למי יש סבלנות כל חמש דקות ,לחגור , לפתוח...
בפעם הראשונה מאז קבלת הרכב , כאשר הגעתי לאתר, וכמובן ...דבר ראשון . פותחת את חגורת הבטיחות..
ו....זינקתי מהמקום.
צפצוף מחריש אוזניים.., לא פסק עד שחגרתי מחדש.
חוזרת לקראון , ושם כמובן..קבלת פנים והשאלה הראשונה :"נו איך הרכב?".
זבלים, פשוט זבלים..
אין ברירה , וכמה חודשים באמת , כמו ילדה טובה . נוסעת באתר חגורה . פשוט דוגמה ומופת לנהג .
אבל...אפשר לסמוך עלי , מצאתי פיתרון.
אתמול, עושה סיור באתר למהנדס תשתיות. הוא כמובן נכנס לרכב ..עם חיוך רחב, כי כולם כבר שמעו על הפטנט המיוחד.
נכנס , חוגר את החגורה . מביט עלי. לא מבין מדוע אני בלי . .
מתחילים לנסוע , לי כמובן כיף , בלי חגורה , לא כל הזמן יורדת ונכנסת. חוגרת פותחת...כמו שצריך. עוצרת , יורדת , חוזרת, מתיישבת , מניעה ונוסעים.
והוא לידי, מנסה פעם ...ושוב ..צפצוף מחריש אוזניים .
מביט אלי נדהם ,
"איך? מה עשית?"
מחייכת. מטה מעט את הגב קדימה . מראה לו שהחגורה אומנם סגורה, אבל מאחורי גבי, שומרת על המשענת טוב טוב..שלא תזוז..:))))).
כמה טוב, שיש פטנטים קטנים ..:))))))))
לפני 17 שנים. 6 בנובמבר 2007 בשעה 5:50
