פינת הפנאי - מתחת לחגורה

תמיד חשבתי שאין לי פוביות, אין לי אובססיה לשום דבר .מסתבר שלא כך.
יש לי כמה אובבסיות.
למשל: ברגע שהחלטתי אז זהו, שום כלום לא יזיז אותי . ננעלת וימות העולם. כבר אמרו לי לא פעם ש"חייבים להיות יותר גמישים" ו"שיש נסיבות מקילות" וש "בכלל דברים משתנים " ועוד עוד ועוד...
אבל, זה כנראה ענין של אופי . ברגע שנפלה החלטה . אז זהו!
לא שליחים, לא מיילים, לא הפצרות, לא כלום!
יתכן שאוכלת אותה לפעמים, אבל...זה מה יש!
אובססיה נוספת שלי , שמיודעי מכנים דיבוק !
מארגנת לי לו"ז ומשימות נקובות לפי מועדים.
את לוח הגאנט שלי , או יותר נכון משימות מכינה תמיד שבוע מראש. על פי חלוקה לימים.
ו...נצמדת אליו, אם רשום ברשימת המטלות שיש לעשות דבר מסוים ביום א', אז ייחרב העולם. יבוצע ביום א'.
ואפילו אם יצריך ממני לעבוד 24 שעות ביממה על מנת להספיק ולהשלים זאת.(והיו לא מעט מקרים כאלה).
מצד אחד זה אולי לא טוב . חייבת להיות גמישות מסויימת בחיים.
מצד שני , כך לא מתברברים. יש מטרה , יש יעד .
הולכים לקראת . לא נסוגים לאחור.
וההספק שלי הוא באמת אדיר . רק בצורה כזו מספיקה ים של דברים.
אדם חייב להיות אדון לזמנו , אין לתת לזמן להשתלט עלייך. ברגע שמוכנים מראש. אז אין הפתעות בחיים.

נורא נחמד להיות ספונטנים , והתלהבות וכל מיני בסגנון אולי טובים בנסיבות מסוימות.
יתר הזמן, חייב להיות מתוכנן ומאורגן.
אחרת פשוט חבל.
הזמן הוא מושג נזיל, אוזל במהירות .

וזה היה הרהור של בוקר , השעה 7:02 ואני כבר 3 שעות בעבודה . ומרוצה עד הגג מההספק עד כה.