פינת הפנאי - מתחת לחגורה

(מהבת לבן רשומה ישנה )
-------------------------------
לאחי הקטן...

ילד קטן ומדהים שלי..
הייתי נותנת לך את המכתב הזה, הייתי מקריאה לך אותו,
אם רק היית קצת יותר גדול ומבין..
אבל בעצם המכתב הזה הוא בשבילך על היותך עדיין קטן..

כשהיית עוד בבטן של אמא אני חלמתי על זה שתמיד אשחק איתך ואדאג לך,
בעצם אתה החלפת את הבובה שלי..
וכשתגדל קצת תמיד אעזור לך גם בשיעורים וגם עם החברה',
שתמיד אעמוד לצידך ואייעץ לך..
וכשתתבגר קצת אספר לך על עובדות החיים, אעשה איתך שיחות נפש מעמיקות,
אשתף אותך בשלי...
רציתי להיות לך האחות, שרציתי כלכך, ואחותינו הגדולה לא היתה בשבילי..

לפעמים אני חושבת שאולי אני בשבילך איזו אמא שנייה..
אני הרי שומרת עלייך כלכך הרבה..
ו"ביזבזתי" איתך כלכך הרבה שעות..
היו לנו כלכך הרבה מריבות, והשלמות, ומשחקים, ובילויים..
לפעמים אני חושבת שלמרות שתמיד הזכירו לי שאני לא צריכה לחנך אותך
אני חושבת שאולי לקחתי חלק בחינוך שלך..
בשבילך אני איזו שהיא דמות בוגרת ואחראית עלייך..
אז אולי בכל זאת קצת למדת ממני...
רואים הרבה פעמים שלקחת ממני דוגמה
וזה ממש מחמם לי את הלב
אבל כמו שהדודה אומרת.. תלמד ממני רק את הדברים הטובים!
אבל כשגדלת כל העניין נראה קצת מסובך,
ולי איכשהו נעלם קצת הזמן לאנשהו..
ופתאום אני מסתכלת עלייך ורוצה לקרוא לך
"היי לאן ברחת לי?" אתה כבר גדול ופתאום אני נזכרת
שלא ייעצתי לך, לא הייתי שם בשבילך לאורך הדרך כמו שהבטחתי..

אתה כבר דיי גדול.. אתה בן 8, מסיים כיתה ב'..
אני הייתי בטוחה שרק ב ג' מתחילים הריבים והחרם,כמו שאני זוכרת..
אבל כנראה שזה דור שכזה..
בכלל תמיד עיצבן אותי שלקחו מכם את הילדות..
הילדים לקחו ממך את התום, ומצב המדינה לקח ממך את החופש..
אז אני מניחה שחיכיתי עד כיתה ג' אז אולי עדיין לא מאוחר מידי..
אבל מצד שני אני לא יודעת עד כמה יש בי את הרצון והכח למה שהבטחתי לעצמי לפני שנולדת...

אני מאוד רוצה איכשהו לגונן עלייך מהעולם האכזר הסובב אותך..
אתה עדיין לא מכיר את כולו, עדיין לא מבין בו כל פרט..
אבל אתה עוד תלמד ותבין, עם עינייך היפות הגדולות שמסתקרנות להכל..
אבל מצד שני אני לא רוצה להכניס אותך לאיזו בועה..
אבל כן! מגיע לך לזכות בקצת תמימות ושלווה!
אני רוצה שתהנה מהרגעים האלו.. בהם אתה ילד קטן שלא רואה הכל..
כי בגיל שלך עדיין לא רואים שחור..
אני רוצה לומר לך עכשיו כמה דברים למקרה שאשכח בזמן המתאים..
כשתגדל, ילד יפה שלי...
אני רוצה שתיזהר,
אל תישבר ואל תיכנס לתוך ענן שחור.
אל תתייאש ותסתכל תמיד קדימה ולא לאחור.
תתן לעצמך להתאהב אבל תיזהר עם ליבך שלא יישבר,
ואם קצת נשבר אז תאמין, הוא יתקן את עצמו, תן לו זמן.
אל תתן לאף אחד לדרוך עלייך,
אבל גם אל תעלה מעל כולם.
תדע שמותר גם לבכות, אבל אל תבכה כל הזמן.

תשמור על עצמך, אם את צריך משהו אני תמיד כאן!
מקווה שלא שכחתי כלום..
אוהבת אותך המון,
אחי הקטן.