פינת הפנאי - מתחת לחגורה

סינדרלה

בכפר דייגים מרוחק חיו להן בשלווה ובנועם משפחת עובדים-זרים. כשאמא עובדת-זרה נפטרה, אבא עובד-זר לקח לאישה את אמא עובדת-זרה-2. הם היו משפחה מאושרת: אבא עובד-זר, אמא עובדת-זרה-2 ושלושת בנותיהן העובדות-זרות החמודות.
באותן זמנים, המצב בכפר הדייגים הפסטורלי היה בכי רע. ממשלות התחלפו, המשטר היה מעורער ובכלל, היה מיתון. אבא עובד-זר כינס את כל המשפחה והודיע להן כי הוא הולך לעבוד בתור עובד זר במדינה רחוקה ולשלוח להם כסף כל חודש. המשפחה הסכימה ועשתה סעודה אחרונה ביחד. בבוקר נפרדה ממנו אמא עובדת-זרה-2 בדמעה והוא יצא לדרכו. מאז, החיים לא היו קלים. סכום הכסף שאבא שלח היה מועט. אמא החליטה להפוך את הבת הקטנה לפיליפינית ללא תשלום והורתה לה לדאוג לצורכי הבית בעוד שהיא ושתי הבנות הגדולות יוצאות להמר על כספי האב בעיר הגדולה.
הבת הייתה מדוכאת, היא שאלה שוב ושוב מדוע החיים מתאכזרים אליה כ"כ והיא חיה כמו בדיר חזירים (האמת שאם היא הייתה רואה דיר חזירים היא הייתה עוברת לגור שם מיד, הבעיה הייתה שלא היה לה למה להשוות). היא ניקתה, קירצפה, הבריקה, בישלה, טיטאתה, עמלה ועבדה כמו חמורה יום ולילה כדי לרצות את אימה ואחיותיה.

יום אחד, כשהדליקה רדיו, שמעה על תחרות פוקר בקאזינו. ערב בהשתתפות גדולי העולם התחתון ובורחי החוק. הבת הייתה מוקסמת - היא הייתה חייבת להשתתף!! עוד היא חולמת בהקיץ, נשמע פצפוץ קל באויר וטינקרבל קטנה הופיעה. "שלום", אמרה טינק'. הבת נראתה כאילו לא הבינה. "hello?"' ניסתה שוב טינק'. *"מ?גאנד?ן או?מ?אג?ה"' עתה הבת בחיוך. סבבה, הייתה להן שפה משותפת. טינק' הסבירה לה שהיא בשליחות חוץ מטעם **יט"ן, ובאה לעזור לה בהגשמת חלומה. הבת אמרה שבכל מאודה היא רוצה לקחת חלק בתחרות הפוקר בקאזינו ומבקשת ממנה לעזור לה. טינק' הקטנה חשבה וחשבה ואמרה לה להביא כמה מצרכים שהיו בבית. הבת הביאה כמה גוגואים יבשים, כמה כדורי צמר של החתול, חציל אחד וכמה סרטנים מהגאות האחרונה. טינק' מצמצה פעמיים והפכה את החציל למכונית שברולט וורודה, את הסרטנים לנהג מצוחצח, את הכדורי צמר לחצאית מיני צמודה וחולצה חצופה ומהגוגואים עשתה חבילה קלפים קסומה.
"יפה מאוד", אמרה טינק', "הכל מוכן! עכשיו לכי, תעשי חיים, נצחי כמה משחקים ותראי להם מאיפה מתקתק התנין!!!" הבת נראתה מאושרת. "חלום חיי", חשבה, לבשה את הבגדים ושמה את הקלפים בארנק. "רק דבר אחד", אמרה לה טינק', "תני לי לנחש", אמרה הבת עם מסטיק מנטה-מתוק בפה, "ב12 הקסם יתפוגג והכל יחזור לעצמו?" "וואללה", ענתה טינק' וזרקה אליה את המפתחות לאוטו.

המכונית נעצרה בחראיקה. הדלת נפתחה לאט ורגל קצרה ירדה בהססנות על השטיח האדום. מאות פלאשים ניצנצו והיא הייתה מאושרת. היא עשתה את דרכה אל האולם כשהיא מצמידה את התעודת זהות המזוייפת שלה לפ?ני הסלקטור. היא נכנסה לאולם המחניק וכמה פרצופים מופתעים סובבו את ראשם. היא עשתה את דרכה אל הבר וביקשה מה שהאיש לידה שתה. הברמן אמר "את בטוחה?" והיא הנהנה בבטחון. הוא שלף ליקר תפוחי אדמה חמוץ ומזג לתוך כוס מלוכלכת. אחד, עם חליפת חרמאני מצועצעת ניגש אליה ופתח בשיחה.
"אז.. מאיפה את?"
"מהמטבח" אמרה והפנתה את ראשה אל עבר שולחן הפוקר. המצועצע חייך והבחין במבטה. "רוצה לשחק?", אמר. "בשביל זה אני פה", השיבה. שניהם קמו והלכו אל עבר אחד השולחנות הירוקים. היא הוציאה את חבילת הקלפים מהארנק וטרפה אותם במקצוענות. "ואוו, יש לך ידיים מאוד יפות", אמר, "אם את טורפת את הקלפים בצורה כזו, מעניין מה את עוד יודעת לעשות", אמר והרהר לעצמו. כמה צופים התקרבו לשולחן ונעמדו סביב; כמה הצטרפו למשחק. השעות חלפו, הליקר זרם כמים והעשן.. אממ... נשאר מחניק כשהיה כשלפתע נזכרה השחקנית המהוללת בהבטחתה לפייה הקטנה. היא התכלה בשעון - פאק!!!! השעה חמישה לחצות!!! היא טרפה את כל הז'יטונים, נתנה נשיקת פרידה למצועצע, חייכה לכולם ופתחה בריצה אל עבר היציאה. "חכי", צעק אליה הבחור, "האם אראה אותך בשנית??" "--אם תחפש ממש טוב", ענתה לו ויצאה מהאולם. צעקה לנהג שיתניע את השברולט ודהרה אל עבר ביתה.

מספר ימים חלפו ומרצדס שחורה עצרה מול ביתם של משפחת עובדים-זרים. אמא עובדת-זרה-2 פתחה את הדלת בחיוך למראה שלושת הגברים החסונים. שלושתם לבשו חליפות. שניים בחליפות פסים אפורות מחזיקים תיקי גיטרות ואחד בחליפת ***חרמאני שלושה חלקים, מצועצעת להחריד. המצועצע דיבר- "מגאנדן אומגה", אמר, "אבקש לראות את כל בנות הבית". "מדוע?" השיבה האם, "ובכן, בוודאי שמעת על תחרות הפוקר בקאזינו לפני כמה ימים (האם הנהנה), הייתה שם בחורה מדהימה שבה התאהבתי, היא שכחה את חבילת הקלפים שלה ומאז אני בחיפושים אחריה". הממממ, חשבה האם- הנה שנות ההימורים סוף סוף משתלמות, אחת משתי בנותי המוכשרות תטרוף את הקלפים בצורה כה מוכשרת כך שהבחור ישכח מההיא ויקח אותה לאישה.
הם נכנסו לתוך הבית, אחד הברנשים בחליפות האפורות פתח תיק גיטרה והפך אותו לשולחן קטן. השני הוציא את חבילת הקלפים. משום מה, באור מסויים היא דמתה נורא לגוגואים.. שתי הבנות ירדו מלמעלה והתעניינו בנעשה. האם צעקה ל'פיליפינית' להכין כיבוד לאורחים ונכנסה לסלון להסביר לבנות מה מתרחש. הבנות טרפו את הקלפים במיומנות רבה אך פוקר הן לא ידעו. אחת שיחקה בלאק ג'ק והשניה סוליטר.. "יש לכן פה עוד בנות?", שאל המצועצע. "לא", השיבה האם. "את בטוחה?, ומה עם ההיא שצעקת אליה, מי היא?", באותו הזמן יצאה הבת הקטנה עם מגש סרטנים מאודה מהמטבח. "היא באה מהמטבח...", הרהר המצועצע. "סליחה", קרא לה, "אולי את מוכנה לטרוף את הקלפים הללו בשבילי?", הבת, שמיד קלטה מי הוא האיש חייכה בביישנות והתיישבה מולו. היא טרפה את הקלפים כה במקצועיות כך שהשאירה את אימה ואחיותיה עם פה פעור. המצועצע הרים מבט מופתע לבת, הבת השיבה לו חיוך, "אמרתי לך שבאתי מהמטבח", אמרה וחיבקה אותו.

כעבור כמה שנים, אבא עובד-זר זכה בלוטו, חזר הבייתה, ושמע את כל הסיפור. הוא התגרש ונשא לאישה את יוליה, המורה לפסנתר שהביא לבנותיו מחו"ל. מכר את הבית הישן בכפר הדייגים וקנה וילה באמסטרדם. לביתו הקטנה כמתנה לחתונה קנה שברולט וורודה וכולם חיו בעושר ואושר עד לפני כמה שנים.

יהי זכרם ברוך.
-------------------------------------------------------------------------------------------------
* "בוקר טוב" בפיליפינית
** יחידה לטיפול נמרץ. יחידה שכל מטרתה לטפל נמרצות באנשים. משהו בסגנון תוכנית הטלויזיה שאנשים נשלחים במותם אחורנית בחייהם כדי לתקן עוולה ולעשות טוב לאנשים.
*** החיקוי המצועצע שלהם לארמאני