מוטי, גבר!
רציתי לכתוב לך כבר הרבה זמן כמה שאני אוהב
את המתנה ששלחת, שתדע שהמלצתי את זה לעוד כמה
גברים. כן, אני יודע שזה נשמע מוזר אבל יצא לי
לראות את זה כשזה מנופח והרבה אנשים התלהבו ורצו
להתנסות בכל מיני תנוחות חדשות ומוזרות. אל
תשאל איזה מחיר הציעו לי עליה.. הייתי מוכר אבל
תחשוב שזה טיפשי. זה יכול להיות for a life time.
שלא מתקלקל, אתה יודע- הגומי והכל. זה גם אחלה
תחביב, עד כמה שתחביב יכול להיות נורמלי וללא
שום פנצ`רים, תרתי משמע. זה מתאים לאנשים חסרי
עכבות. כמובן שלא כולם יכולים לעשות את זה, למשל
כאלה שאלרגים לריח או לגומי, או שהם רגישים כמו
בנות. אבל זה בגלל שככה זה, מבחינה אנטומית אתה
כזה. טוב, אני לא רוצה להאריך למרות שצריך, אתה
יודע.. יש בזה הרבה הגיון. בכל אופן, נכון לעכשיו
אני אסיים. רציתי רק להודות לך ולומר שעכשיו
אני בשלבי חיפושים אחרי מישהו שיעזור לי עם
הייבוא. תודה לאל שסיימתי עם שלבי האריזה של
המצב האבסורדי הזה. אני רק אגיד שהגודל כן משנה!
בכל אופן, תודה על ההשראה והמתנה, אני אשתמש בה
ועוד איך. עם חברים, ז"א.. כמה שאני כבר אמצא.
תמשיך לכתוב,
אביב.
אוקיי. מכירים את המכתבים האלה שכשקוראים אותם שוב בקפיצות של שורה מקבלים משמעות שונה? אז נסו.
לפני 19 שנים. 4 באוגוסט 2005 בשעה 21:33