בטיסה לניו-יורק ניסה גבר אחד מספר פעמים להיכנס לשירותי הגברים, אבל הם היו תפוסים כל הזמן. הדיילת שהבחינה בלחץ שלו אמרה לו: "אדוני, אתה יכול להשתמש בשירותי הנשים, רק אם אתה מבטיח שלא ללחוץ על אף אחד מהכפתורים שעל הקיר".
האיש הלוחץ מסכים.
אחרי שהתייישב והשתחרר הוא הבחין בכפתורים שבהם הבטיח לא לגעת. כל כפתור היה מזוהה באותיות: "מח", "אח", "פר" וכפתור אדום אחד - "מטא". אם יגע בהם, מי ידע מזה? הוא לא עמד בפיתוי.
הוא לחץ "מח" - ומים חמים התיזו בעדינות על אחוריו.
"איזו הרגשה נהדרת", הוא חשב. בשירותי הגברים אין דברים נחמדים כאלה. בציפיה לתענוג גדול יותר הוא לחץ "אח".
אוויר חמים ייבש בעדינות את אחוריו. כשזה פסק, הוא לחץ "פר" ופודרה ריחנית ליטפה את אחוריו, מוסיפה ניחוח קל של פרחי אביב לתענוג הבלתי יתואר שלו.
"שירותי הנשים הם יותר משירותים, הם חדר תענוגות", הוא חשב לעצמו.
כאשר הפידור המפנק הסתיים הוא לא התאפק ולחץ על הכפתור האדום - "מטא" - ביודעו שהדבר יביא אותו לאקסטזה עילאית. הדבר הבא שהוא זוכר הוא אחות בית החולים שמחייכת אליו חיוך טפשי. "מה קרה?", הוא נבהל, "איפה אני?!".
"לחצת על כפתור אחד יותר מדי", ענתה האחות, "הכפתור האחרון - "מטא" - הוא מסלק טמפונים אוטומטי. הבשורה הטובה היא שמהיום אתה יכול להשתמש בשירותי הנשים בכל עת".
לפני 19 שנים. 6 באוגוסט 2005 בשעה 14:47