ממלא מקום
הרובינשטיינים לא הצליחו להביא ילד לעולם (הפעם זה בגללו...),
והחליטו להשתמש בגברממלא מקום כדי שמשפחתם תגדל.
ביום שבו הגבר המפרה עמד להגיע נישק רובינשטיין את אשתו
ואמר לה "אני יוצא,הוא צריך להגיע כל רגע".
אחרי חצי שעה,במקרה לגמרי,הגיע צלם שמצלם תינוקות למחייתו,
שניסה את מזלו מדלת לדלת,הוא צלצל בפעמון,וכשגברת
רובינשטיין פתחה לו את הדלת אמר:""בקר טוב,באתי ל-..."
"זה בסדר,אל תסביר,חיכיתי לך",חתכה גב' רובינשטיין את דבריו,
"באמת?",תמה האיש, "טוב אני ממש מומחה בתינוקות",
"לזה בעלי ואני קיווינו",אמרה לו,והוסיפה בביישנות:
"במה נתחיל?"
"השאירי לי הכל",אמר לה, "ננסה שניים באמבטייה,אחד על הכורסא,
ואפשר גם שניים על המיטה,לעיתים גם רצפת בסלון מאוד מוצלחת."
"אמבטייה??הרצפה בסלון?? לא פלא שבעלי ואני לא הצלחנו",אמרה,
"ראי גברתי",אמר,"אי אפשר להבטיח הצלחה בכל פעם,אבל אם מנסים
מצבים שונים מכל מיני זויות,בטוחני שתהיי מרוצה מהתוצאות",
"אה...זה ממש המון...",התנשמה גברת רובינשטיין.
"גבירתי,בעבודתי,אני חייב לקחת את הזמן,הייתי רוצה להכנס
ולצאת תוך חמש דקות,אבל אז לא ממש תהיי מרוצה,אני בטוח".
"נכון מאוד"...אמרה גברת רובינשטיין בשקט.
הצלם פתח את המזוודה שלו והוציא אלבום עם התמונות של התינוקות
שצילם. "את רואה?את זה עשיתי על גג של אוטובוס,והתאומים האלה
יצאו ממש נהדר,בהתחשב בעובדה שהיה ממש קשה לעבוד עם אמא שלהם".
"היה קשה?",שאלה גברת רובינשטיין,
"לצערי כן",ענה לה. "הייתי חייב בסוף להוציא אותה לגן הציבורי
כדי שזה יצא כמו שצריך.אנשים עמדו מסביב והסתכלו במשך יותר
משלוש שעות,היא לא הפסיקה לצרוח,היה לי ממש קשה להתרכז,נהיה
כבר חושך והסנאים התחילו לכרסם לי את הציוד,זה היה השלב שבו
ארזתי את הכל והתקפלתי משם".
גב' רובינשטיין נשענה קדימה: "הם ממש כרסמו לך את...אמ...הציוד?"
"כן גבירתי.ועכשיו ברשותך אוציא את החצובה שלי ונתחיל".
"חצובה?"
"בוודאי,אני חייב להשעין הציוד שלי על משהו,אי אפשר להחזיק את
כל הכובד הזה לבד,גברת?גברת?...אוי אלוהים...היא התעלפה."
לפני 19 שנים. 20 באוגוסט 2005 בשעה 18:41