פינת הפנאי - מתחת לחגורה

כל מי שקורא את הבלוג שלי , קרא מפעם לפעם על המפלצון הפרטי שלי . רקסי . כלב זאב מקסים. "כלבלב" פעוט וחינני . משהו כמו 60 קילו . מלתעות של דרקולה. ואופי של ילד . ובמה מתבטא האופי שלו. רקסי תוסס נמרץ , אנרגיה בלתי נלאית . כשהיה גור האמנתי שכאשר יתבגר מעט זה יפחת . איזה יפחת ואיזה נעליים?. להיפך נראה לי שכל יום שעובר המרץ שלו גובר יותר ויותר.
הוטרינר הצמוד שלו , שאוהב את המפלצון אהבת נפש , יעץ לנו להוציאו כמה שיותר . לשחק איתו ולנסות לעייפו. ובאמת עושים זאת. לפחות ארבע או חמש פעמים ביום מוציאים את הגורילה לטיול. וזה לא סתם טיול, אלא ממש טיול מתוכנן .עם אביזרים נלווים. 2 כדורים, מקל , שקית כמובן (לאיסוף ממצאים חשודים). מסרק ומגבת.
הטיול מתוכנן מתחילתו עד סופו . רבע שעה ריצה , עשרים דקות משחק בכדור , רבע שעה זריקת מקל. ועשר דקות להבריש ולנקות את רגליו על מנת שניתן יהיה להכניסו הביתה.
רקסי הוא ידידותי וחביב. נוהג לקפוץ על כל עובר ושב . ולהביע את שמחתו ואהבתו בלשון נוטפת. הבעייה שלא כל אחד מזהה זאת. ומודה שזה מחזה מפחיד וחוויה לא הכי נעימה כאשר מזנק עלייך גוש אימתני שעיר ופרותי , גוש כבד המניח את כפות רגליו על כתפייך ומוציא לשון אדמדמה מבעד למלתעות דרקולה ישר מול פנייך.
ובכלל כאשר נתקל בבני מינו , התרגשותו לא יודעת גבול. מיד מתחילים כרכורים . רקסי מתעקש לבחון בדיקה מדוקדקת וקפדנית את איבריו המוצנעים של חברו על 4. אפילו לי קשה להתגבר עליו. כורכת את הרצועה מספר פעמים מסביב לידי . ומסבירה בקול ענות חלושה "הוא לא עושה כלום ".לא ממש עוזר לי .
המצב החמיר . והגיע לידי כך שמחפשת שדות שוממים ונטולי נפש חיה. ו....כן , התחיל לשעמם לי ולרקסי ביחד.
אתמול הגיעה שמועה לאוזני , שיש פארק לכלבים. לא רחוק ממני . פארק שהוא ממש גן עדן לכלבים ולבעליהם (בעליהם? , לפעמים נדמה לי שהם הבעלי בית שלנו).בכל אופן, שטח ענק , עם דשא עצים . פשוט מלבלב.
נו , מה יכול להיות ? ננסה. גמלה החלטה בליבי.
נוטלת את החיה רעה. מעמיסה לרכב. עם כדור , מגבת , מקל , שקית ומברשת. לפני הנסיעה קדמה שיחה נוקבת .
בשיחה הובהרו ושוננו כללי נימוסין. דרכי התנהגות הולמים . וכמובן הצהרה שאם יתנהג כמו כלב בוגר ומנומס אז נהפוך את הפארק ליעד קבע.
מניעה את הרכב ונוסעת. רקסי לצידי משרבב את ראשו מבעד לחלון . כולו נרגש ונסער . מאושר עד הגג. מזיז את ראשו לצדדים וכמובן מעיף רוק לכל כיוון.
"איכסה, חתיכת מגעיל , תכוון את הרוק לכיוון השני ".
בטח , שמכוון. איזו שאלה . נלהב מתשומת הלב שהופנתה אליו. התנפל בליקוק נרגש על אוזני ועורפי..
"אוף"
בתנועה מנוסה ומתורגלת שלפתי את צרור הטישו שהוכן בעוד מועד לנקות את עקבות אהבתו התוססת.
"זהו הגענו, מזהירה אותך....התנהגות לא הולמת , משאירה אותך שם. ומכחישה כל שייכות אלייך".
כורכת סביב צווארו את הקולר, רותמת לרצועה . נוטלת את התיק ובו כל הציוד .
יודעת צדיקה נפש בהמתה, לכן, לפני שפותחת את הדלת , נוטלת את התיק , הפלפון ושלט הרכב כבר מוכן.
ומה? לא ידעתי. הדלת רק נפתחת מעט ...וזהו, לא צריך יותר. רקסי שועט קדימה . לא כל כך מעניין אותו שלצד השני של הרצועה מחוברת בעלת הבית שלו . קטן עליו :).
נסחפת בעקבות הגורילה. בבעיטה מדוייקת טורקת את הדלת. נועלת עם השלט את הרכב. ו..קדימה לדרך.
קדימה לדרך, כלומר....רקסי טס ואני בעקבותיו.
תרה בעיני , מחפשת פינה שקטה שבה אוכל לשחק מסירות איתו. המבט המרפרף שלי קולט אנשים הולכים עם חיות המחמד שלהם. וואלה, מקנאה...הולכים , צועדים בניחותא. נהנים מהנוף מהאווירה. ושלי...הקופיף המגודל , ההר בצורת כלב...דוהר, שועט, רומס כל מה שנקרה בדרכו.
מוצאת פינה שקטה יחסית. מוציאה את הכדור , מתחילים משחק סוער . אני מכדררת, רקסי לידי מנסה לחטוף. ממשיכה בגבורה. רקסי נדחף בין הרגליים. דבק במטרה. ענין פעוט של גבירתו הזקוקה לשתי רגליים יציבות, ענין של מה בכך עבורו. כמו תמיד. צונחת ואז אוחזת בפרווה המבהיקה. מתגלגלים ביחד על הדשא. מתבקת את המפלצון. והוא מתרפק מסתובב ופיכס שולח לשון ענקית ומלחך את לחיי . תוך כדי כך מניח לי לטעום את טעמי הדשא השונים.
לפתע , רקסי ניתק בבת אחת. ו...פשוט נעלם. אוף...כמה שמכירה את הגורילה. מרימה את העיניים לחפש את האובייקט שצד את התענינותו. לחרדתי מוצאת את רקסי מפזז בחדווה סביב בוקסרית אימתנית.,
מנהל סביבה משחק חיזור נוסח רקסי , כלומר ...דוחף את אפו מתחת לזנבה . מרחרח הודף מנסה לבחון את יציבותה. הליידי לא בדיוק מתלהבת מהגנטלמן שנימוסיו מוטלים בספק . מנסה להתחמק , נוהמת לעברו חושפת שיניים. אך רקסי...כמו כל גברבר מצוי , ברגע שהבחין ב"חצאית" מסרב להרפות מטרפו. מרים את כפותיו הענקית מניח על גבה . מטפס מתמקם ....מתחיל להדוף את גופו קדימה . הבוקסרית נרתעת. מסובבת את ראשה. מנסה לנשוך להימלט . ממש ללא הועיל. רקסי החליט ...ורקסי יבצע.
ו....באמת מבצע . עד שהספקתי להגיע ולנתקו ...נראה לי ממש ברגע השיא . רקסי כבר הסתובב ישבן לישבן....טראח...העפתי את החרמן הקטן נוטף ההורמונים.
השתדלתי במהירות לטשטש עיקבות לפני שיאשימו אותי בעירוב גזעים. ובהחדרת דנא זאבי לבוקסרית.
מחברת את הרצועה במהירות. גוררת את הפושע מזירת הפשע.
"פנג , איפה אתה? "
הגיע בהליכה מהירה גבר לבוש טריקו שחורה ומכנס גינס .
"זה שלך?"
"כן, יפה ...נכון? הבעייה שלא כל כך ממושמע "
אמאלה...רקסי סוטה!!!!!!!!
בדרך חזרה, מטיפה מוסר למפלצון שיושב לידי , לשונו מבצבצת החוצה וכולו מאושר ומרוצה עד הגג .
ללא הועיל, הברנש מתמוגג מאושר אין קץ. הגיע הביתה התנפל על קערת המים חיסל את הבונזו , והלך לנחור בפינה האהובה עליו . דהיינו הכורסה בסלון .
זהו , נראה לי שבזה תם ונשלם פרק "פארק הכלבים"