לפני 16 שנים. 25 במאי 2008 בשעה 5:42
לא סובלת את יום ראשון. חרא של יום. השבת בקושי נגמרה. כל כך הרבה תכננתי לגביה , בעיקר לישון ולישון ולנוח. לנסות להפיג מעט את העייפות. כמו תמיד, נשאר בגדר של חלום , חלום שלא ממומש.
והופ..., כבר יום ראשון. ושוב מתחיל שבוע קשה. שבוע מפרך. שישה ימים מתמשכים של ריצות .בדרך כלל המצב רוח הדיכי הזה עובר לי בציק. מתחיל היום ותוך כדי כל הריצות ...שוכחת לקטר.
היום זה לא עובר.
חייבת איזה חופשה קצרה. אבל חופשה חופשה. לא פה, לא בארץ. כי בארץ כמו תמיד יהיו טלפונים ומיילים. וכמו תמיד קוטעת את החופשה באמצע .
צריכה לצאת החוצה.
מה זה צריכה? חייבת!
קצת לנקות ולטהר את האווירה.
צריכה, חייבת , אבל מנועה .
שיט.
פשוט שיט.
מקווה ש...או שהמצב רוח הזה יעבור לי .
או שאוכל לצאת החוצה.
או שהלחץ קצת ירד.
סביר להניח שהאפשרות הראשונה תקרה.