לפני 16 שנים. 8 בספטמבר 2008 בשעה 5:07
אומרים שהזמן וההרגל עושה את שלו.
כמו בחיי נישואים שבמשך הזמן ...הופך להרגל.
וכל החידוש נעלם.
פרפורי הבטן נעלמים.
דפיקות לב מואצות חדלות.
הופך להיות סטנדרטי ורגיל.
שכבר יודעים מה צפוי להיות.
וכל מהלך ידוע מראש.
אומרים
אז אומרים
כי
אצלנו זה ממש לא כך
התאווה , החשק והתשוקה
לא כמו ביום הראשון,
ממש לא כמו ביום הראשון
לא יאומן,
אבל
פי עשרות
ועשרות מונים
יותר
והיום הרגשתי בכך יותר מתמיד
בכח אילצתי את עצמי להניח לילדון,
כי אחרת
הייתי
אונסת
שוב
ושוב
ושוב
אוףףף, קשה להניח לו ללכת.
יאללה עוף למשרד ולעיסוקיך.
סיים מהר
ותחזור
כי
לא
סיימתי
איתך
עדיין
.........