פינת הפנאי - מתחת לחגורה

לא מרגישה את אווירת החג. אין לי תחושה של חג שמתקרב, ובטח לא של שנה חדשה שבפתח.
אומנם זה זמני, מודעת לכך שברגע שאניע את הרכב , ונגיע לעיירה המצחיקה והאמללה שלי , ישטפו אותי הערגה ונחשולי תחושת חג.
אך כרגע , ממש לא .
עבדתי כרגיל. טלפונים רגילים ,השוני היחיד שבסוף כל שיחה כמובן "שנה טובה". אבל זהו זה.
מיילים נצחיים ...וכמובן "שנה טובה".
נראה לי כל כך "לא חג".
חסר לי "אגרות שנה טובה" לא הקנויות, אלא, אלה העשויות ביד. מעוטרות מצוירות עם פייאטים , חרוזים , נוצות וכל מיני פיצסקעס.
נזכרת איך פעם ישבנו עם בריסטולים, וציירנו , הדבקנו, רקמנו . כתבנו וצבענו.
המסורת הזו סימלה עבורי יותר מכל את "שנה חדשה".
האס אם אסים, והמיילים (שמעניין כולם עם אותו ציור רימון נפוח). לא עושים לי את זה.

חסר לי ..