בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינת הפנאי - מתחת לחגורה

המטרה: למלא את החלל הריק הנוצר בחייו של האיש הקטן , קשה היום ורך האיבר. כולל: בדיחות משובבות וחידות מעצבנות , פינת טלפתיה ופינת אנטיפתיה, אילוזיות אופטיות ושאלות אפתיות , שעשועי מספרים ועוד כהנה וכהנה........
כל תגובה תתקבל באהדה ותזכה לתשובה,
לפני 14 שנים. 23 בדצמבר 2009 בשעה 18:48

מחר הבן יוצא למטווח. לא מאמינה על עצמי. מרוב ששקשקתי ...אז בלי לספר לו , הלכתי לבדוק את המקום בעצמי . מה שבטוח בטוח.
וכמו פולניה אמיתית , בשיחה שקיימתי איתו לפני שעה , חזרתי ושיננתי כללי בטיחות. ווידאתי שיודע .

הבן קצת נבוך, ברקע נשמעו קולות החברים , כנראה ששמעו את השיחה . וחלק כמובן שהתלוצץ על "האמא דאגנית שגידל" , ואז שמעתי אותו מכריז: אמא שלי , היא משהו משהו, מבינה בנשק יותר מהרבה אחרים. היא לא דאגנית . היא אחלה .

מזל שלא יודע , עד כמה אני דאגנית.

מחר אתפוס את עצמי בכוח לא להגיע "כאילו בטעות" לשם.

😄

123457​(נשלט){תפוס} - מעולם לא הבנתי מה יש לחפש במטווח
אני כנראה מלא מכל היריות בצבא ובעבודה באבטחה
יש לי טרומה של מטווחים, אלרגיה, בחילה מההד של היריה
טוב ששימור על עצמו. בעיקר מאלה בעומדים לידו
נשק מקביל לקרקע והכל יהיה בסדר
לפני 14 שנים
דולי .​(שולטת) - מה יש לחפש?
ראשית 3 כללים :
1. תמיד הפנה את הקנה לכיוון בטוח.
2. האצבע תמיד מחוץ לשמורת הדק, עד לרגע הירי.
3. כלי הירייה תמיד לא טעון, עד לעת השימוש

ויש עוד הרבה נוספים , שקשורים למקום עצמו, טווח בטוח , זווית, כושר ראייה וכו'...
לפני 14 שנים
המשדרג - המשיכי "לרדוף" אחרי הבן בכל מקום שימצא.... וככה תפחיתי את בטחונו העצמי

לתפארת מדינת ישראל
לפני 14 שנים
דולי .​(שולטת) - אדיוט
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י