לא החזקתי מעמד, רציתי לראות את הבן. החלטתי שמבצעת גיחה לבסיס. מעולם לא ניצלתי קשרים ומעמד , אז הגיע הזמן שאעשה זאת. המטרה מקדשת את האמצעים.
הודעתי שמגיעה. תיזמנתי לשעה בה יהיה פנוי . ו...הגעתי.
היה שווה כל רגע. היה בסיום אימון מפרך.
מצד אחד כאב לי לראותו מיוזע ועייף, כל כך עייף.
ומצד שני , התמלאתי גאווה , לראותו במדים שכל כך הולמים אותו.
כמובן שהבאתי לאפה עסיסית עם שווארמה. בקבוק מים מינרליים.
לאחר שסיימתי את ה"כאילו בדיקה" . ישר אליו.
המתין לי . תפסנו פינה , והתחלנו לבלוס .
יושבים צמודים זה לזה , לועסים ובין ביס לביס מחליפים חוויות.
זהו נגמר, צריך לזוז. הוא להמשך האימונים, ואני לעיסוקי.
נפרדים בחיבוק , וכמובן בנשיקה על המצח.
לפתע..."חיל, אסור לנשק בשטח הבסיס "
הסתובבתי ומולי מממי"ת . והיא בשלה ...צורחת.
מהההההה זה?
מותר לנשק רק אבא ואמא , רשום שעה ביציאה.
והבן בחיוך מאוזן לאוזן.
תכירי זו אמא שלי .
לפני 14 שנים. 3 בינואר 2010 בשעה 17:51