פינת הפנאי - מתחת לחגורה

נו, ומה אתם חושבים ? שאני אתן ליום הולדת של הבן לעבור ככה?
מה פתאום? לא יקום ולא יהיה , בשעה 20:30 , בדיוק כמו שעון .
הרכב עמוס בעוגה, שתייה , כוסות חד פעמיות, מפיות, צלחות חד פעמיות, ביגלה, ביסלי , במבה , ופלות . ותוספת קטנה ...ה ח ב ר ה .
המסכוננת בגימלים אז ..צירפתי גם אותה להילולה .
תיאמתי שמגיעים לביתן מעבירים את הדברים, משאירה אותו עם הקטנטונת רבע שעה , (עדיין מתביישים להתנשק לידי בחופשיות).

כמעט והיתה לנו פאדיחה , הקטנטונת הרגישה שהמאבטחת "בולעת" את הבן בעיניים, ולא היה חסר הרבה שתוכיח שקטנטונת קטנטונת אבל...נצר גאה לאמא מרוקאית ואבא רומני , ועוד מעט תוכיח לה שדם לא עשוי מרסק עגבניות . 😄

המתנתי לה בינתיים אצל רס"ר הבסיס. היא והבן יוצאים ביחד ,נפרדים ליד השער , הוא וכל הכנופיה שאיתו הולכים לחגוג ולהסתער על הכבודה. ואני מסיעה אותה הביתה.

ואכן...כך היה.

בדרך , פון מהבן :"אמא, את ענקית, תודה " וברקע שומעת את הכנופיה מריעה לכבוד אמא של "חתן היום הולדת". ומאיימים להרים אותו 19 פעם , וכמובן גם משבחים את טעמו בבחירת נשים, והקטנטונת שומעת מסמיקה ונהנית .:)

הגעתי לא מזמן , ובפירוש מרגישה טוב , בן אחד חגג יום הולדת ומרוצה לאחר שראה את אמא והחברה.
וילד שני , מתוקון ובונבון רואה משחק כדורסל ברמת גן.

לפעמים החיים הם כל כך יפים.