לפני 14 שנים. 12 בפברואר 2010 בשעה 13:02
אני מרגישה שאבדה לי הסבלנות, פעם בעבר הייתי הרבה הרבה יותר סבלנית.
היום ממש לא, אין לי את הסבלנות של פעם. לא מבינה איך אנשים מאריכים בדיבורים, ופשוט נהנים מזה.
אני אוהבת שמדברים ישר לענין , ורצוי בקיצור מיירבי.
לא איכפת לי שיחשבו שאני ממטירה פקודות, כל עוד נעשה הדבר.
גם הדו"חות שלי נראים כך, מקסימום 2 דפים.
הרוב בטבלאות , גרפים והכי חשוב מסקנות , הפקת לקחים והתקדמות.
חצי מזמן הישיבה ניתן לקצר , אילו כל אחד היה מסכם ומכין מראש את חלקו.
הישיבות שלי יצא להן שם שהן הכי קצרות , מה שחשוב שהן יעילות ומשיגות את המטרה.
גם בחיים הרבה יותר קל להתנהל כאשר אתה מגדיר מטרה, מציב לוח זמנים, משימות .
