פינת הפנאי - מתחת לחגורה

שני מלחים נתקלו אחד בשני בפאב בעיר נמל. אחרי כמה בירות, החל אחד מהם לספר לחברו על המסע האחרון בו השתתף: "אחרי חודש בים", סיפר לו, "גילינו שכל עמוד התורן שלנו נאכל על ידי נמלים אוכלות עץ, וכמעט ולא נשאר ממנו כלום!" החבר הזדעדע: "אוי ואבוי, זה נורא ואיום!"
"זה בדיוק מה שאני חשבתי לעצמי בהתחלה", אמר המלח הראשון. "אבל הסתבר שזה דווקא יצא לטובה. איך שהורדנו את המפרשים כדי לתקן את התורן, פרצה סערה כל כך עזה, שאם המפרשים היו פתוחים והרוח היתה מכה בהם, קרוב לודאי שהיינו מתהפכים!" חייך המלח השני ואמר: "איזה יופי של מזל!"
המשיך המלח הראשון: "כן, זה גם מה שאני חשבתי לעצמי באותו רגע, אבל הסתבר שזה לא ממש כך. מאחר והמפרשים שלנו הורדו מטה, לא יכולנו לייצב את הספינה, ובגלל הרוח החזקה עלינו על שרטון. החור שנפער בבטן האניה היה גדול מכדי שאפשר יהיה לתקן אותו במקום. וככה נשארנו תקועים על השרטון!" המלח השני נד בראשו ואמר: "באמת מזל ביש! איזה חרבון!" והמלח הראשון המשיך: "כן, גם אני חשבתי ככה לעצמי כשזה קרה. אבל אחר כך הצלחנו לשחות אל חופו של אי קטן שגילינו, ונשאנו אתנו המון מזון מהספינה כך שלא היה לנו מה לדאוג, כך שזה ממש יצא לטובה.. ואתה יודע מה הכי יפה? שאיך שעלינו על אדמת האי, גילינו בו אוצר חבוי, מטמון של ממש!!" המלח השני יצא מגדרו לשמע הסיפור: "איזה יופי!! שיחקתם אותה! איזה מזל טוב היה לכם!"
ענה לו המלח הראשון: "לא, לא ממש.. בהתחלה חשבנו שזה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לנו. אבל אחר כך פרצה בינינו מריבה נוראה אודות האוצר ואיך לחלק אותו. המלחים החלו לפגוע אחד בשני ולנסות להרוג אחד את השני כדי שכל אחד ישאר עם כל השלל לעצמו..."
"אוי, כמה נורא!!" אמר המלח השני... "זה ממש זוועתי!"
"טוב, לא בדיוק כך" אמר המלח הראשון. שני המלחים היחידים ששרדו מלבדי הצליחו לפצוע אחד את השני אנושות ואני נשארתי בסופו של דבר לבדי על האי עם כל האוצר.."
" היי היי, איזה יופי! זה מצויין! " אמר המלח השני, ואילו המלח הראשון שוב שלל את דבריו באומרו :" כן, גם אני בהתחלה חשבתי כך... אבל אחר כך ראיתי ספינה של שודדי ים מתקרבת לאי, הם כנראה באו לאסוף את האוצר שהחביאו שם ו..."
הסיפור הזה יכול להמשיך ככה עוד ועוד, כאשר אחרי כל דבר רע - בא דבר טוב וחוזר חלילה..
אבל מה שחשוב להבין מהסיפור הוא, שרק לאחר מעשה, ברטרוספקטיבה, אפשר לדעת אם משהו מסויים היה טוב או רע.. וגם אז, זה לא ממש בטוח, כי החיים ממשיכים, ויחד איתם יכול להמשיך ולהתפתח התהליך הזה של הטוב והרע.. הסיפור אינו נגמר, דבר רודף דבר.

דרך אחת נבונה לראות את הדברים היא, להגיד על כל דבר שקורה – שהוא קורה לטובה. נשמע אולי לא מציאותי ומתאים לסיפורי אגדות, אבל זה מאד יעיל, וזה עובד! אם אתה מצליח לחשוב שכל דבר שקורה הוא רק לטובה, זה עוזר לך לקיים גישה חיובית לחיים. גישה חיובית משפיעה על בריאותך, על היחס אותו אתה מקבל מאנשים אחרים. היא משפיעה על רמת האנרגיה שלך. כל אלה, עוזרים לסלול את הדרך לדברים הטובים שיקרו באמת..

אז סגל לעצמך את ההרגל להגיד "גם זו לטובה" !
מאחר ואתה אף פעם לא יודע אם מה שקרה כרגע יתפתח להיות יתרון בעבורך או לא – מה אכפת לך להתייחס אליו כאילו הוא כן?