זה סיפור קצר על בת למשפחה ממעמד הנמלים ישרת דרך
אוהבת ומכבדת את תושבי המדינה שבה היא גרה.
וכך הסיפור מתחיל:
כל הקיץ עבדה הנמלה, טרחה ועמלה, מגירה מפלי זיעה, מכינה עצמה לחורף.
באותו הזמן, החרגול בילה והתהולל, וצחק על הנמלה הפראיירית שומרת החוק.
כשהגיע החורף, לנמלה היה הרבה אוכל במזווה ודירה יפה נקיה ומטופחת.
ואילו החרגול היה חייב הרבה כסף לקרדיט של הקזינו
לחבריו, לבנקים ולאחרים.
למזלו, באה הממשלה לעזרתו
מהנמלה לקחו מס ישיר 50%, מיסים עקיפים בשיעור של 40%
ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, מע´´מ, אגרת טלוויזיה, ארנונה, היטלי השבחה, מס רכישה, מס מכירה, מס שבח, היטלי שמירה עירוני, מס וועד הבית, מס וועד בגני הילדים, מס וועד בבתי הספר, אגרת שכלולים, תשלום לספריה העירונית, תשלומי חשמל, מים, גז, תשלומים על נסיעה בכביש אגרה ועוד ועוד
בכסף הזה נתנו לחרגול דירה בעמידר, הנחה בארנונה, דמי אבטלה
אבטחת הכנסה, פטור מתשלומי מיסים, אגרות ושאר חובות
מחקו לו את החובות לממשלה לבנקים ולאחרים
וכל זה בכדי בשביל לדאוג שיהיה לו במה לשלם על הסיגריות, על הפן במספרה, על הלוטו והטוטו
כשהנמלה התלוננה על המיסים הגבוהים, הריבית ועל האוברדרפט שחונק אותה- הסכימו רוב שרי הממשלה, עובדי בנק ישראל, עובדי משרד האוצר, עובדי ההסתדרות, כל הכוחות המתקדמים, כל עובדי הרווחה המאוחדים וכל תושבי כיכר הלחם שמדובר בנמלה עשירה, נצלנית וחמדנית, שכל רצונה הוא לנצל את החרגול העני שמדוכא כבר דור רביעי על ידי הממסד
מוסר השכל: לך אל הנמלה עצל, דרוך עליה ושב בצל
לפני 20 שנים. 4 בספטמבר 2004 בשעה 15:30