יום אחד בגן העדן, פנתה חוה אל אלוהים: "אלוהים, יש לי בעיה "!
מה הבעיה, חוה""?
"אלוהים, אני יודעת שבראת אותי ונתת לי את גן העדן היפה הזה ואת כל
החיות הנפלאות האלו ואת הנחש המטורף הזה, אבל אני פשוט לא מרוצה"
"למה, חוה?"
"אלוהים, משעמם לי ונמאס לי מתפוחים"
"ובכן, חוה, במקרה זה יש לי פתרון. אני אברא אדם עבורך"
"מה זה אדם, אלוהים?"
"האדם הזה יהיה יצור פגום, עם הרבה תכונות רעות. הוא ישקר, ירמה, ויהיה יהיר"
באופן כללי, הוא יעשה לך חיים קשים. אבל הוא יהיה גדול יותר, מהיר יותר, והוא
יאהב לצוד ולהרוג דברים. אבל מאחר והתלוננת, אני אברא אותו בדרך שתספק את צרכייך. הוא יהיה טיפשי ויעסוק בדברים ילדותיים כמו האבקות ובעיטות בכדור ".הוא לא יהיה חכם מדי, ולכן הוא יהיה זקוק לעזרתך כדי לחשוב באופן חכם .
"נשמע נפלא" אמרה חוה באירוניה קלה. "איפה הפואנטה?"
"ובכן… את יכולה לקבל אותו בתנאי אחד"
"איזה, אלוהים"?
כמו שאמרתי, הוא יהיה שחצן, גאוותן ויאהב את עצמו יותר מהכל… ולכן יהיה "
...עליך לספר לו שבראתי אותו לפניך. זכרי את הסוד הקטן שלנו… את יודעת
בין אשה אחת לשניה".
לפני 20 שנים. 18 בספטמבר 2004 בשעה 1:42