פינת הפנאי - מתחת לחגורה

אני אוהבת את ה"אחרי".
בסיום משימה מסובכת, אחרי הלחץ הנורא . כשמרגישים את התתרופפות הגואלת, את ההקלה שזורמת בורידים. ופתאום קולטים כמה זמן עצרנו את הנשימה.
כשמחלחלת התחושה ש..זהו זה, נגמר, ונגמר טוב.
ואז , האדרנלין זורם בדם, העייפות עדיין לא מורגשת. שעות חוסר השינה לא מורגשות.

זה הזמן הכי טוב לסשן.
סשן מפרק , עוצמתי ,
כזה שמטלטל את כולך.
בדיוק כמו תחושת הנשימה הסופית במרתון.

זה הפורקן שזקוקה לו , על מנת לחוש שנגמר .
ורק אחריו יכולה לשקוע בשינה .
לצבור כוח , ולמלא את המצבר .

ומה שהיה , היה טוב .
היום הרגשתי את הסיפוק העוצמתי שהמשימה הוכתרה בהצלחה .

והפינאלה שאחרי ...היתה הדובדבן שבקצפת.

אוהבת את ה"אחרי"...