פינת הפנאי - מתחת לחגורה

המתנתי אתמול עד השעה 11. התקשרתי לדודו, ולפליאתי הרבה אמר שברגע שהחוקי יתן אור ירוק , אז אין לו בעייה לספר לי , כרגע מנוע .
דודו, יא חתיכת חמור , ממתי אתה לא מספר לי ?
תביטי , גם לי זה חשוב , וזה פשוט רעיון אדיר , וחוץ מזה שזה כבר בשלבי סיום . קובי כבר נכנס לתמונה , אז ממש רק ענין של יום או יומיים.
קובי , אהה. ידעתי ששמעתי נכון.
ומי זו המפגרת?
היא ממש לא מפגרת. נכון , שההתלהבות שלה חורגת מהרגיל, אבל את זה תאשימי את החוקי . הוא הדביק בהתלהבות שלו את כולם.

טוב, זהו זה. נשבר לי . אתם שם?
מי זה אתם ?
כל הכנופיה .
אם את מתכוונת גם לשיבולת , אז לא מזמן יצאה .
מה יש לכונפה לעשות שם בשעה כזו מאוחרת?
לא יודע , הגיעה בדיוק כשיצאת . הביאה גלידה חבלזית. והשמיע מצמוצי לשון .

אני בדרך. תכנס למשמעת כוננות .
בדרך לממ"ד , השמיע בחטף ונמלט כל עוד נפשו בו.

הגעתי , המחלקה כמעט שוממה , בימי שישי נהוג לשחרר כל מי שיכול . ומי שלא יכול פשוט הולך לישון . אווירה ממש קודרת . עצוב שם במחלקה.

רק מחדר אחד בוקע אור . החוקי יושב ליד המיטה . המכונה הניידת ידו. המיטה משמשת לו כשולחן. ים של ניירות . עם משקפי קריאה שמשתמש בהם לצורך קריאה וכתיבה .קורא בעיון מסמן הערות ,

היי אהובתי , כמה טוב שהגעת .אני רוצה שתהיי הראשונה לדעת .
ראשונה? משום מה היה לי הרושם שאני האחרונה.
ממש לא , בתכנון אינך הראשונה , אבל כשקם ויצא לדרך את הראשונה .

אני גאה בפרחח הפרטי שלי , תמיד אמרתי שהוא אדם מיוחד במינו . יחד עם שיבולת שהיא נציגה של עמותת ידידי בית החולים, קובי העו"ד ודודו הרופא , הקימו עמותה ל.....משפחות המאושפזים. עמותה שמטרתה לתמוך באילו שנשארו בבית, לעזור להם בהסעות , קניות , תחזוקה , להיות איתם כאשר מגיעים לשוחח עם הרופא ולא תמיד מבינים. לדאוג לביביסיטר בבית כאשר המאושפז/ת עוברים ניתוח , ועוד כל מיני כאלה.
סיפר לי בהתלהבות שבמשך האשפוז שלו הבחין שכולם דואגים לחולים. אבל גם לאלה שבבית שבטוח צריכים עזרה כי כל סדר היום השתבש , גם לאלה צריכים לדאוג .

בבון מצוי , גאה בך .
מנסה להסתיר את ההתרגשות שאחזה בי , הוא פשוט עילוי . למה הוא שם לב, כל כך מתאים לבריון שלי לשים לב לפרטים הקטנים שאף אחד לא שם לב להם.

מצויין , יש לכם פציינטית ראשונה , ערימת הכביסה נערמה אצלי , מאיימת להגיע לתקרה .

עד פה , בעבודה שלי אף אחד לא נוגע . יום ראשון בעזרת השם מגיע ומחסל את הכביסה .
וואלה , ממש בזמן אני משתחרר , בטח כבר אין לי תחתונים מכובסים.

נכון ,

אני מחבקת את הגורילה המגודל הפרטי שלי . ופשוט גאה בבבון שלי .

עכשיו כדאי שאלך לחלץ את דודו שמסתתר בתחנת האחיות .


.