פינת הפנאי - מתחת לחגורה

החטא ועונשו

לפני שבועיים נפרדה מהסאב התורן , הודיעה כי "זהו פה נפרדות דרכינו". יש דברים עליהם מוכנה להבליג , וישנם כאלו שהם ייהרג ובל יעבור. נכון , תקופה ארוכה. חצי שנה אינה הולכת ברגל. חצי שנה של 2 סשנים לשבוע מגיעה לכמות לא מבוטלת של כ- 50 סשנים מעולים, רווים זיעה מתח עונג ורטט
משכר של פחד אימה וכאב.
אבל , נגמר ...,וזהו!
נמצאת בעיירה צפונית רחוקה , לרגל סידור משפחתי מייגע ומעייף, ולפתע צלצול מהמכשיר הנייד בוקע.
מתבוננת מספר חסוי.
"הלו....הלו....נו....."
אין קול ואין עונה.
שניונת לפני הניתוק , קול נרגש וקטוע, "המלכה".
"מה , מי זה ?"
"המלכה , לא מכירה אותי , קיבלתי את המספר "
"איפה, מה , מי"
"בצאט של הכלוב , המלכה, מתחנן רוצה להיות עבדך, אעשה הכל ..."
טראח , ניתוק.
דקה לאחר מכן, טרררררר.......ומנגינה עליזה בוקעת, וכמובן מי אם לא אותו קול נרגש .
"המלכה , הוד מעלתך אעשה הכל, מתחנן להזדמנות בבקשה..."
משנה טקטיקה , מי נתן לך את המספר, מי העביר לך?
"מצטער , לא זוכר . בצאט של הכלוב קיבלתי.."
"אוקיי , ומה הניק שלך?"
"xxxx , המלכה"
"אוקיי xxxx , הבקשה נדחית , אין להתקשר יותר , ברור?!"
מובן מאליו שלא עבר כל כך בקלות , היו שיחות , היו הטרדות , הפצרות התחננויות.
המסר היה תקיף וחד משמעי – לא!.
חלף שבוע , לילה, השעה הקבועה לפני סיום היום, עם כתיבת המזכר האחרון לפני כיבוי וניתוק המחשב.
גלישה לאתר, הוצאת הודעות , העברת הודעות , בדיקה כמה צפו בבלוג, (חולת רייטיניג), כתיבת כמה הערות בפורום , וכמובן כניסה לצאט , לשיחה קלילה ונחמדה עם מכרים ידידים וכמובן פוטנציאליים...
פרטי מהבהב , yyyyy .
"אני שפחה המלכה , האם אפשר להציע ?"
"לא , חן חן , יש לי , בהצלחה "
טררררר.....מנגינה עליזה.
מספר חסוי.
"הלו ......."
קול משונה בוקע , " המלכה , אני רטובה , על 4 בבקשה , מתחננת..."
מתבוננת בצאט , ומיד מסמנת yyyyy .
"מי נתן לך את המספר?"
"xxxxx המלכה"
הקול המשונה , עורר את חשדי , בדיקה שנעשתה בעזרתו האדיבה של ....אכן כך ,החשד אומת , xxxxx = yyyyy.
הניק הכפול נחסם .
אך , ופה נשאלה השאלה........מי לכל השדים והרוחות העביר את מספר הנייד , מספר חסוי שרק למתי מעט ידוע . האם? , אולי ? אוקיי , ננסה.
טלפון לסאב המודח, מחילה , ונקבעה פגישת פיוס.
מגיעה מוכנה עם הציוד המוכר , ו.........עם לא כל כך מוכר.
סשן כהלכתו על כל המרכיבים והסממנים הידועים. מרחף הגיע לספייס, בוהה וגופו מרטט בחלחלת עונג
רווי בכאב מהנה.
ברגע זה , אי אפשר לשקר , האמת בוקעת .
שאלה – "האם אתה...?"
תשובה מלווה בבכי ודמעות – "כן גבירתי , סלחי לי , הייתי במצב נואש , מתוסכל רציתי לנקום"
" יפה, או קיי "
בודקת את הקשירה היפאנית המתוחכמת, מהדקת את שצריך הידוק , מלטפת את שערו , ופונה לאחור.
לחבילה הקטנה והבלתי מוכרת. פותחת , מכשיר מלבני שחור , הטנוס , לטובת מי שלא מכיר , טנוס הינו מכשיר חשמלי הפועל על העברת פולסים ומתח חשמלי , עוצמה נעה החל מ- 2 מיליאמפר ועד ל- 120 מיליאמפר, ניתן לשחק בין אורך הגל ועוצמתו.מחברת לחשמל, מצמידה את האלקטרודות למכשיר ,
נוטלת 2 מטליות בד , כורכת אחת לבסיס הזין סמוך לביצים, ואת השניה כורכת על כיפת הזין,
מצמידה את הבננות אחת למטלית העליונה והשנייה למטלית התחתונה.
מתבוננת רגע , מהרהרת , ובמחשבה שנייה נוטלת כוס מים ושופכת מעט מלח לתכולת המים ובוחשת.
נוטלת את המזרק הריק שואבת מעט ומזריקה על המטליות (להגברת המוליכות).
מלטפת את שערו, מצמידה נשיקה לפיו, מחבקת את כתפיו החסונות , מחייכת חיוך קל , ורואה את שריריו נרפים בתחושת הקלה מבורכת.
"אל תדאג – אני איתך..."
מניחה את המכשיר ליד , וביד אמונה מפעילה את המתג. טלטלה חדה ורעד עז לופתים את גופו.
לופתת את הזין , שהחל להתקשח , מטפטפת מעט מתמיסת המלח , מחייכת חיוך שקט ורגוע,
"הכל בסדר - הרגע "
מביטה ישירות לתוך עיניו , ומזיזה שוב את המחוג.
התפתלות אימים , גופו מרקד על המיטה , תזזית חסרת רחמים מטלטלת את גופו, שרק הקשירה מונעת מגופו לרחף כלפי מעלה ולנסוק לשמים.
"כואב , יקירי ?"
גוחנת לעומתו , מודדת את הדופק , הכל תקין,
"רוצה לשתות משהו?"
"לא "– בוקעת זעקה מיוסרת מהגוף הדווי , מהשפתיים המיוסרות ומטפטפות דם לאחר השיניים שננעצו כתוצאה מהטלטלה..
,טוב , יקירי" מתבוננת מחייכת , ומפעילה שוב,
הגוף מתעוות , רוטט , העיניים יוצאות מחוריהן, זעקת איומה בוקעת ,
"לא , בבקשה , לא , אדום , אדוםםםםםםם" (אדום זו מילת הביטחון).
"בוודאי שלא , חמודון "
רוכנת מלטפת את החזה המתוח , מעבירה יד על השרירים המוצקים , מתבוננת בעיניים המיוסרות ,
בשפתיים המדממות .
ומפעילה שוב בחוזקה , המחט מרצדת על פני הסקאלה. מטפטפת שוב מעט תמיסת מלח.
הזין המתוח מאיים להתפוצץ, מתוח עומד זקוף מלא ונפוח, הביצים מלאות וגדושות . והפנים מלאות כאב ויסורים.
"גבירתי לא אעשה זאת שוב לעולם, חטאתי פשעתי , עשיתי טעות , מודה.......רק דיייייייי, מתחנן , לא יכול יותר".
"אדוווווווווםםםםםםםםם, אדוווווווווווםםםםםםםם"
מתבוננת חרישית , בארשת רצינית ומהורהרת.
"כואב?"
"כן גבירתי , כואב מאוד, לא מסוגל ...."
מעבירה יד על הפנים , מלטפת את המצח , ומוחה את הזיעה.
מבחינה ברגיעה שחוזרת , בגוף המתרפה .
ו..............מעבירה שוב בחוזקה. המחט מרצדת כמשוגעת.
"דיייייייי , דייייייי, לא יכול יותר .....אייייייייייי, איייההההההה, לא מסוגל "
מסירה את האלקטרודות , מתירה את המטליות , משחררת את הזין המתוח , שבבת אחת מתיז למעלה
סילון עז של זרע סמיך. ארשת של עונג , יסורים כאב ו.......פחד נוראי מהולה על פניו הנאות.
פחד שמתחיל להתחלף ברגיעה ובהתאוששות לאחר המטליות המוסרות, והמכשיר האימתני שמסולק מנגד עיניו.
"גבירתי , לא אעשה זאת יותר , אני נשבע , זו היתה טעות, טעות שלא תחזור.......האמיני לי , חשבתי שמאבד אותך , ולא יכולתי לשאת זאת יותר "
"אכן , לא תחזור על כך יותר , משוכנעת בכך , ובכדי שלא תתפתה , אשאיר תזכורת קטנה שתלווה אותך"
מסתובבת , פותחת את השקית הקטנה , מסתירה את תוכנה באמצעות גבי .
פונה חזרה , מלטפת את פניו , מגביהה ודוחפת כרית מתחת לראשו , בכדי שיראה את העומד להתרחש.
מפסקת מעט את רגליו , מגביהה את הזין , חופנת את הביצים , ומזיזה לצד.
נוטלת את הסכין הקטנה והמשוננת , ומבצעת קעקוע x , בתחתית הזין מעל הביצים.
סופגת את הדם ומניחה פד גזה . חובשת היטב. מנשקת את שפתיו.
מתירה את הקשירה , אוספת את חפצי ופונה לדלת .
"משוכנעת שלא תחזור על כך שוב, יש לך תזכורת נצח שתלווה אותך"


[b]