הנשיא בוש שוחח עם מלכת אנגליה ושאל אותה, כיצד היא מצליחה לארגן ממשלות כל כך מוצלחות בארצה.
"הכל עניין של בחירת האנשים האינטיליגנטיים ביותר לתפקיד המנהיגים", ענתה לו.
"וכיצד את בוחרת את הכי אינטילגנטיים"? הקשה בוש.
"אני שואלת אותם שאלות של איטנטילגנציה וכך בוחנת"... עוד הם מדברים, לחצה
המלכה על כפתור האינטרקום וקראה לטוני בלייר להכנס אל החדר. טוני בלייר נכנס
והמלכה פנתה אליו:"אמור לי, טוני, מי הוא ילדם של אביך ואמך, אך אינו אחיך או
אחותך"? בלייר, מבלי היסוס, ענה:" זה אני"!!!
"רואה? כך אני בוחרת"... התפעלה המלכה.
בוש שב לארצו ומייד קרא לדיק צ'ייני. "אמור לי, דיק, מי הוא ילדם של אביך ואמך,
אך אינו אחיך או אחותך"? צ'ייני, נבוך משהו, חשב רגע, לא מצא תשובה וביקש
מהנשיא לשוב אליו מאוחר יותר, עם תשובה. התייעץ עם כל יועצי הממשל ואיש מהם לא
ידע.
כשישב באחד מתאי השירותים בבית הלבן, הבחין פתאום צ'ייני בנעליו של קולין פאואל
בסמוך לתא שבו ישב הוא. "היי, קולין", צעק לו צ'ייני," מי הוא ילדם של אביך
ואמך, אך אינו אחיך או אחותך"? ענה לו פאואל מתוך התא:" זה ברור. זה אני"...
חזר צ'ייני לחדר הסגלגל ואמר לנשיא: "יש לי תשובה-זה קולין פאואל"....
הנשיא קם מכסאו, קרב את ראשו לאזנו של צ'ייני וכשבעיניו כעס נוראי, צעק אל תוך
אזנו: "אידיוט שכמותך. זה ט ו נ י ב ל י י ר"...
לפני 19 שנים. 16 בינואר 2005 בשעה 6:55