פינת הפנאי - מתחת לחגורה

הרהורים

לפעמים , בוהה במראה . מסתכלת בפנים. מעלה זכרונות ,
שברי רגעים , ניצוצות חולפים מהעבר.
מנסה להבין , איך אני הגעתי לעולם הזה ?
ידועה כאחת הדומיות הקשות והנוראיות ביותר .
זו שצוחקת ונהנית ככל שצווחות הכאב חזקות ועזות יותר.
מראה הדם הנוזל מעביר בי ויבראציות של עונג.
הדמעות הניגרות מעוררות בי תחושת הנאה .

לא, לא היתה לי ילדות קשה,
ממש לא , משפחה אמידה מבוססת.
תלמידה מצטיינת , קפצתי 2 כיתות.
בגרות מעולה.
זו שהבנים סובבים אותה ,
תמיד מוזמנת למסיבות .

לא עברתי אכזבות, לא דיכאונות ולא משברים.
הכל הגיע בקלות רבה .
חברים , מחזרים מעריצים.
לא רעבתי, לא נזקקתי,
לא ביקשתי מעולם, תמיד היה לי .

משפחה טובה ,
בעל אוהב ומעריץ,
עבודה טובה ומכניסה,
תפקיד ניהולי ,

שעמום?
לא , זו לא התשובה.
כי נהנית מכך,

מוצאת שנהנית יותר מסשן , מאשר מקיום יחסי מין ונילים.
בלי קיום יחסים מסוגלת להחזיק מעמד ותקופה ארוכה.
לא חסר לי , ממש לא.
אבל בלי סשן...הרעב אוחז בי.
מעביר אותי על דעתי .
הצימאון וההשתוקקות למראה דם,
ישבן דואב וחבול .
גב צבוע בשלל צבעים.
חדירה עמוקה וכואבת.
מחטים ננעצות ,
גוף מתעוות בזרמי חשמל.
טיפות דם נוזלות מחתכים פתוחים ,
הצלפות שוט כואבות,


כי זה העולם שלי.