סשן של חצות
יודעת כי בשעת רוגז וסערת רוחות, או כאשר שפופה מצב רוח בקאנטים. הדבר היחיד אשר מחלץ אותה מכך, הוא סשן , סשן טוב, פראי , חזק , ללא עכבות, אחד שנותנת בו את כל כולה ,
בלי משחקי מילים, בלי הרבה הקדמות , אחד שיהיה קצר תכליתי ולענין.
סשן שכזה , אשר בסופו תנשום לרווחה, הרגשת המועקה תתפוגג, המשקעים יתנקו , הלחץ יפוג , ניתן להתחיל מהתחלה ....עד הצורך המעיק הבא.
בעבר הרחוק , ספורט , ריצה ארוכה , צליחת בריכות עשתה לה זאת, אפילו ערב ריקודים סוער ומתיש, פיזוז קטלני על הרחבה הקנה לה את הכוחות המחודשים.
עד אשר גילתה , כי סשן הינו המענה הבדוק לניקוז, להפגת הארס המעיק המחלחל בעצמות, זורם בוורידים וזועק למענה , מהיר חד ומיידי.
יש לה סאב , בדיוק לתכלית הזו, יודע כי ברגע היקראו לדגל, כל אשר עליו לעשות להתייצב ולתת את גופו נשמתו נפשו למשימה הנעלה.
סאב כלבבה, זקוק לכך לא פחות ממנה,
לשניהם ידוע וברור כי המטרה היא סשן חזק , עז, אמיתי....בלי מניירות מזוייפות, בלי התחסדות, בלי משחקים.
הולכים עד הסוף, יודעים את הסוף.
המשחק הוא אקסטרימי , סוחף ללא גבולות , למעט השארת הנשמה בחיים.
ממתין לקריאות האלו בקוצר רוח, מחכה ומצפה.
גופו נכסף בתחושת ציפייה ,
עם קבלת הטלפון, יבש חד לקוני..."במקום הקבוע , בשעה 24:00 בדיוק!"
הערגה שולחת אצבעות ארוכות עד למעלה הגרון, הציפורניים החדות שורטות.
חש את הרגש , את הכמיהה מחלחלת ומפכפכת בתוכו, את התגעשות הדם בעורקים, הנשימה מתקצרת ,
ממתין , מצפה , מייחל ועורג....
לעולם אינו יודע כיצד מתחיל, אין מתכונת קבועה , תמיד חדש ובלתי צפוי.
למעט העובדה כי הסוף הינו מבורך, הסוף נותן את ההתחלה לחיים השוממים שבחוץ, נותן לו את התקווה לחייו , ואת הרגש והסיפוק להמשיך בחיים.
חצות, המקום הקבוע , דירת הוריו , רחוב שומם בודד, דיירים ערירים גלמודים במיטב שנותיהם, וכעת בזמן המלחמה בכלל ריק לחלוטין. הרחוב ללא נפש חיה , התריסים מורדים מוגפים.
יושב בפינת האוכל, ממתין , מולו כוס קפה שמזג , אוזנו כרוייה לקשקוש המפתח במנעול.
חלפו חודשיים מאז הסשן האחרון. פצעיו הגלידו , העור הבריא החלים, ונפשו נכספת לסשן הבא.
משעה 23:00 נמצא ומחכה.
חוסר הידיעה , ההפתעה , מזרימה דם חדש ,
לעולם לא יודע כיצד יתחיל , וכיצד יסתיים,
הסשנים האלו נותנים מטרה לחייו, חי למענם , תכלית קיומו.
שנים חיפש נפש תאומה שתשלים את שאוותה נפשו, שתעניק לו את המרגוע המיוחל, אחת שלא תירתע , שלא תיסוג בבהלה, מראה הדם לא יפחידה, ותהמהם בהנאה למראה הטיפות הנוזלות,
אחת שלא תשעה לתחנוניו לבכיו ולדמעותיו, ותמשיך עוד ועוד , תחייך בהנאה ובסיפוק למראה החבורות הכחולות.
מצא , כיום שבוי לה , היא הסם הנותן תכלית לקיומו, עליה חולם בלילות , ודמותה מול עיניו בכל רגע, כותב לה שירי אהבה , חושב ומהרהר רק עליה.
מנכ"ל בכיר באחת החברות הגדולות ורבות השפעה במשק הישראלי , תמונתו מופיעה לעיתים קרובות בעיתונים , ומרואיין באופן שכיח לכלי התקשורת. איש משפחה מסור ובעל למופת .
כעת , ליד השולחן, ממתין בהתרגשות כילד קטן, כנער הלום אהבה לאהבתו הראשונה.
שומע את הדלת נפתחת מאחורי גבו, קופא...
ניסיון העבר לימדו לא להגיב , להמתין למהלך הבא.
שומע את רחש הצעדים הקלים מאחוריו , וצמרמורת התרגשות פושה בעורו. רטט מתחיל באצבעות רגליו ומטפס מעלה מעלה עד אשר חונק את גרונו.
נעמדת מאחוריו, מניחה יד על כתפו,
"תתפשט!"
קולה סמכתי . קול אשר למד לזהות מבין אלפי קולות, חש בתופעה המדהימה עם השמע קולה, מתחילה התעוררות בחלציו. קולה נוסך עליו שכרון חושים אפל. הבטחה לבאות הזין מתעורר ונעמד מיד.
נעמד ,מוריד את בגדיו, מקפל בצורה מסודרת , לא פונה לאחור ,למוד ניסיון העבר , ממתין להוראה הבאה.
כיסוי אפל מונח על עיניו , חש ביד הצוננת המהדקת את הכיסוי , ומעבירה ליטוף קל על חזהו.
מריח את ניחוח הבושם הקל איתו מתבשמת ומכיר בעל פה, מזהה אותו ממרחקים.
" ארצה , על 4"
יורד , וחש את הרצועה הנכרכת על צווארו.
מובל בזחילה לסלון , מזהה זאת לפי השטיח העבה המתחכך בברכיו החשופות.
"שכב "
מרגיש את המקום הקבוע , ואת ידיו נכבלות לטבעות אותן קבע על פי מצוותה כבר לאחר המפגש הראשון, טבעות שהותוו על פי מידות גופו, רגליים פסוקות וידיים פרושות לרווחה.
חש את הכרית הנדחפת מתחת לישבנו ומגביהה אותו כלפי מעלה.
שומע את המזוודה הנושאת עימה תמיד נפתחת .
ללא קול , ללא אומר, רק צלילים ריחות ורחשים.
שומע את המצת הנדלק ומריח את הנר היוקד.
פלאשששששש חש את השעווה הרותחת מומסת על חזהו. מצטמרר .
השעווה מטפטפת יוקדת רותחת, מתווה סימנים , יוצרת ציורים.
שומע את נשמתה נעצרת ומואצת , יודע כי עומד להתחיל...
מכיר אותה היטב.
שומע את הגיחוך ואת אנחת ההנאה.
רשרוש של ניילון , יד צוננת נשלחת למבושיו, מלטפת את הזין הזקור.
"חרמן, אה...?! זונה קטנה שלי "
איייייי , מרגיש את הכאב החד חודר לישבנו, את הויבראטור המסתובב בתוכו בגסות ללא חמלה , ללא רחמים. ננעץ קדימה , מושחל באבחה חדה עד הסוף , ללא קרם ללא משחה . מסובבת מעט , מוציאה עד המחצית ו.........טראחחחחחחח בבת אחת עד הסוף.
איהההההה אייייי
מבעד לכיסוי האטום , חש את הנאתה הגוברת ,
נעמדת מעליו, מפסקת רגליה , גופו בין רגליה .מרימה רגל נעמדת על חזו, ומתחילה להלך הלוך וחזור....שוב ושוב..., מרגיש את העקב החד ננעץ בבשרו, ונאנק מכאב.
אייייייי
"כואב...חמודון..?"
הגאג נתלש מפיו,
"חסר לי משהו, רוצה לשמוע..את אנקות הכאב, את יללות היסורים"
"כן , כואב......אייייייי"
"מעולה , נהדר"
"ועכשיו..?"
"איייייייי.........אייייייייי........דיייייייי"
צליפות השוט , מכות ללא רחם, עוד ועוד, במומחיות האופיינית לה , מסובבת את שני השוטים בידיה , ומצליפה עוד ועוד.....
כיסוי העיניים מורד.
"עכשיו רוצה שתראה!"
נראית לו מלאת הוד , נערצת , עומדת מעליו , אוחזת בכל יד שוט , מלופף מעט על היד , מרימה ומנחיתה בחוזקה , יד אחרי יד, יד רודפת יד. עוד ועוד , הלוך ושוב , על כל גופו החבול והדווי.
"אוחחחחח , נהדר , מקסים"
שומע את אנחתה החרישית כאשר בוחנת את מראה החבורות הפתוחות.
מתכופפת גוחנת מעליו, רואה הבזק חד ומבריק של ניצוץ מוכסף.
האיזמל חוצה את בשרו , ננעץ פנימה , מתווה סימנים. על החזה , ידיים , רגליים,
מצמידה פיה לחזו , יונקת בתאווה את הדם הקולח. ועוברת לפיו , מצמידה שפתיה לשפתיו טועם את דמו המתוק , לא חדש לו , אין זו הפעם הראשונה , ובכל פעם מרגיש כאילו אין מחר.
לכך חיכה, לכך ציפה, זה עולמו , זה יעודו.
נסוגה אחורנית , רוכנת מעל הזין העומד , מרימה ביד עטוית כפפה, מלטפת את הערלה , משפשפת מעט..,
איייייייי איייייייי איייייי
חש את המחט הננעצת .
"לא לזוז , פן תינזק!"
עוד אחת , ועוד אחת...., כבר איבד את המנין, אינו יודע לכמה הגיע ,
כאילו שומעת את שאלתו .
"הגענו ל- 24 ...יפה , כלבון חמוד"
" סופרת עד חמש , בחמש גומר, ברור!"
"אחת"
"שתיייייייים"
"שלוש"
"ארבע"
"חחחחחחחחחממש"
גופו מתעוות , פולט את כולו בזרם אדיר , נשפך על ירכיו, מכסה את בטנו.
טובלת אצבע בשפיך , מגישה לפיו.
"מצוץ!"
הטעם מר , חמצמץ , לוגם בתאווה , חש את אצבעה בפיו . מלקק בדומיה.
מתירה את כבליו, חש במשחה הצוננת המכסה את חבורותיו.
"נשום נשימה עמוקה, אחת שתיים שלוש....להוציא."
"שוב... נשימה עמוקה , אחת שתיים שלוש ...להוציא."
"פעם אחרונה....נשימה עמוקה....אחת , שתיים שלוש....להוציא"
"טלטל מעט כתף ימין , כתף שמאל"
"רגל ימין , רגל שמאל"
"הכל בסדר?"
"גאה בך!"
מעיפה מבט חטוף בשעון, צריך לזוז.
מנשקת לפיו , פורעת את שערו בחיבה ,
"להתראות , מתוקון שלי "
יוצאת ברגל קלה ,
שומע את רעש המנוע .
נשאר רכון , מעביר בזכרונו שוב ושוב את החוויה שעבר ,
ממתין לפעם הבאה..
לפני 18 שנים. 11 באוגוסט 2006 בשעה 3:16