היום לפניכם אגדת עם מקסימה, של האינדיאנים החכמים - שכבר לפני המון המון שנים ידעו שהשלום מתחיל מבפנים.
האם יש לנו את האומץ והתעוזה למצוא את הסוד הגדול - עמוק עמוק פנימה
=========================================
כשהרוח הגדולה הקיימת בכל בראה את העולם, היא אספה אליה את כל הברואים וסיפרה להם על תכניתה לברוא למחרת את האדם.
היא סיפרה להם על התכונות שיהיו לו, על מהלך חייו הצפוי, על מטרותיו ועל כישוריו.
"אבל", לחשה לכולם הרוח, "יש דבר אחד שאני רוצה להסתיר מהאדם ולשמור מפניו. אני רוצה לשמור ממנו בסוד את העובדה שהוא זה אשר יוצר את המציאות שלו.
איפה לדעתכם כדאי להחביא את הסוד הזה?"
בא הנשר האצילי אל הרוח ואמר לה: "הפקידי נא את סודך בידי. אני אעוף אל הירח ואשמור את זה שם."
והרוח האוניברסלית ענתה לו: "לא, על הירח זה לא טוב. יום אחד הם יגיעו לשם, ויגלו את הסוד."
בא דג הסלמון החכם אל הרוח ואמר לה: "תני לי לדאוג לזה. אני אקח את הסוד ואחביא אותו עמוק עמוק במצולות הים", והרוח ענתה לו: "לא, גם הים הוא לא רעיון טוב. גם לשם הם יגיעו עם הזמן."
בא הבופאלו הגאה וביקש מן הרוח האינסופית לתת לו להחביא את הסוד במעמקי האדמה של המישורים הגדולים, ואילו היא סרבה ואמרה שהאדם יכבוש את הקרקע ויחפור בה כל חלקה טובה.
ואז שמה לב הרוח לחפרפרת קטנטנה, שגרה בבטן האדמה ומבינה דבר או שניים בהלכות סוד והסתתרות.
זו החפרפרת שאינה רואה בעיניים פיזיות, אלא בעיניה הרוחניות אמרה לה: "תחביאי את הסוד בתוכו, בתוך האדם פנימה, לשם הוא כמעט אף פעם לא נכנס!!"
"קיבלתי!" אמרה הרוח בחיוך, וכך עשתה...
לפני 19 שנים. 3 בפברואר 2005 בשעה 8:58