בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינת הפנאי - מתחת לחגורה

המטרה: למלא את החלל הריק הנוצר בחייו של האיש הקטן , קשה היום ורך האיבר. כולל: בדיחות משובבות וחידות מעצבנות , פינת טלפתיה ופינת אנטיפתיה, אילוזיות אופטיות ושאלות אפתיות , שעשועי מספרים ועוד כהנה וכהנה........
כל תגובה תתקבל באהדה ותזכה לתשובה,
לפני 19 שנים. 8 בפברואר 2005 בשעה 6:39

ערכם של 20 דולר $
-------------------------
סיפור מקסים על הערך האמיתי של כל אחד מאיתנו.
תהנו!
--------------------------------------------------------------------

קבוצה של אנשי עסקים ישבה באולם הומה אדם וחיכתה למרצה מפורסם שיגיע לתת להם את אחת מהרצאותיו הנודעות.
המרצה נכנס, שם את תיקו על השולחן שלפניו, והוציא מארנקו שטר של 20 דולר.
"מי רוצה את השטר הזה?" שאל המרצה בעודו מנפנף בו מול פניו של הקהל המבולבל.
200 ידיים הונפו לפתע באוויר.
"אני הולך לתת את השטר הזה למישהו מכם, אך קודם לכן, הרשו לי לעשות דבר אחד" אמר המרצה והחל לקמט את השטר לכדור קטן.
אז הרים את ראשו ושאל שוב: "מי עדיין רוצה את השטר הזה?"
ברחבי האולם התנוססו עדיין ידיים רבות.
"ובכן," הוא הוסיף, "ומה אם אעשה את זה?" והפיל את השטר המקומט לרצפה והחל לדרוך עליו בחוזקה.
המרצה הרים את השטר המעוך והמלוכלך ושאל: "ועכשיו מי עדיין רוצה את השטר הזה?"
ידיים רבות נשארו מושטות למעלה.

"חברי, למדתם היום שיעור בעל ערך גדול מאוד.
לא משנה מה עשיתי לשטר הזה, עדיין רציתם בו, כי כלום לא הפחית מהערך שבו – זה עדיין היה שטר של 20 דולר.
הרבה פעמים בגלל הבחירות שאנחנו בוחרים וההשלכות שלהן, אנחנו נמעכים, נופלים ודורכים עלינו.
אנחנו עלולים להרגיש חסרי ערך.
אך אין חשיבות למה שהיה בעבר או מה שיהיה בעתיד – לעולם לא תאבדו את הערך שלכם!
כולכם מיוחדים, מוצלחים ומבורכים – אף פעם אל תשכחו את זה!"

ובמילים אלו ירד המרצה מהבמה, מותיר אחריו אולם שלם מלא בחיוכים.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י