לפני 17 שנים. 8 בספטמבר 2006 בשעה 20:03
סכין חדה, להב משונן.
איזמל דקיק..
חותך..מפלח...חודר...מסמן...
סימנים של אהבה..
סימנים בדם, סימנים בפצע..
סימנים לעד,
אותות ומופתים.
סימנים שלא נמחקים.
מוטבעים לנצח.
מעידים על שיוך.
סכין חודרת, בותקת , מסמנת..
הכיתוב הושלם..
שלך..אני ...לעד...
רכוש , סימון , הטבעה וחריתה.
מהדקת אלי ,
מחבקת ומאמצת לחיקי.
מוחה את הדמעות.
מעריכה אותות של התמסרות.
שלי ...
