אינדיאני בשם "אבן אחת" היה ביריון מסוכן. הוא לא אהב את שמו. הוריו קראו לו "אבן-אחת" כי נולד עם אשך אחד. יום אחד עצבני כמו תמיד הודיע מפורשות "מי שיקרא לי בשמי "אבן אחת" אני אהרוג אותו. כולם ידעו שאין לזלזל באיומיו שאכן ידוע היה כאכזר וחמום מוח. יום אחד נערה יפה בשם "ציפור כחולה" עברה לידו ואמרה " יום טוב לך "אבן-אחת"... הוא התעצבן תפס אותה בגרונה העלה אותה על סוסו ודהר איתה ליער, שם אנס אותה כל אותו היום וכל אותו הלילה עד שמתה. השמועה בעיר אימתה כי איומיו אינם איומיי סרק. יום אחד חזרה לעירה "ציפור-אדומה" לאחר שנים של העדרות ולא ידעה על האיסור בשימוש בשמו של גיבור הסיפור וכשראתה אותו קפצה לעברו ואמרה "אבן אחת"... איזה כף לראותך שוב.... הוא רתח, תפס אותה בגרונה העלה אותה על סוסו ואנס אותה ביער כל אותו היום וכל אותו הלילה אך.... "ציפור אדומה" לא מתה..... ושוב אנס אותה כל אותו היום והיא ... לא מתה.... מוסר ההשכל של הסיפור................. אי אפשר להרוג 2 ציפורים עם אבן אחת...........
משה קנה ליום ההולדת של חמתו זוג עגילי יהלום כל אחד 1.5 קראט ואקדח. אישתו מופתעת שואלת" מה קרה שהקעת כל כך הרבה כסף בעגילים עבור אמא שלי? ובשביל מה האקדח? משה:" בשביל לעשות לה חורים באוזניים...........................
אתר הנפט הגדול בעולם בנבדה-טקסס התפוצץ ועלה באש. כל העולם עוקב אחר הניסונות לכבות את הדליקה. שפכו קצף, אבנים, חול, מיים עם הליקופטרים והשריפה עדיין בעיצומה. אחד המהנדסים של החברה סיפר כי יש אחד בשם כהן דוד, ישראלי שגר בהרים מעושן ומסטול מבוקר עד ערב רק הוא יוכל לכבות את השריפה מיד הזניקו הליקופטר לדוד שלנו. מצאו אותו יושב ומעשן ג'ויינט מסטול לגמרי. דוד! יש שריפה בא מהר! תעזור לנו! "100 אלף דולר מזומן! - אין בעיה תקבל! רק בא מיד! עלה להליקופטר! "מה פתאם! אני בא עם הצוות שלי והטנדר שלי. הטנדר = וויליס מודל 66 (6 יושבים 6 דוחפים) דפוק ומצוקמק. לא מהר עלה להליקופטר! בלי הטנדר אני לא בא!. הוא ולוקח 4 מטפים (מקל מטאטא+גומי גדול בקצה) ועם 3 הכושים שלו, דוחפים את הטנדר ומניעים. לאחר שעתיים הוא מגיע למקום. כל רשתות הטלויזיות העולמיות מצלמות את הארוע. הטנדר נעצר בפיסגת ההר ודוד צופה על מוקד האש. לפתע הטנדר מזנק לכיוון האש, יורד במדרון. כולם היו בטוחים שהוא יעצור לפני מוקד האש אבל דוד שלנו גבר ממשיך עד מרכז הלהבות. דוד והכושים קופצים מהטנדר וחובטים עם המטפים ותוך שניות ספורות האש כבתה. דוד והכושים שרופים לגמרי מובהלים לבית החולים המקומי. כעבור יומיים מגיע לבית החולים מנכ"ל חברת הנפט ואומר לדוד שכולו חבוש תחבושות מכף רגל ועד ראש (כמו מומיה) מר כהן! אנו מודים לך וכמובטח קח לך 100 אלף דולר + בונוס 100 אלף דולרים נוספים על אומץ הלב והמהירות בה כביתה את האש. ...תודה ..תודה... בקול חלש עונה דוד. המנכ"ל :" אמור לי מר כהן, מה תעשה עכשיו עם כל הרבה כסף?..... דוד משיב בקול צרוד :" דבר ראשון אני מתקן את הברקסים בטנדר...................................
בביקורת של ביטוח לאומי במפעל גדול ניגש אחד המבקרים לעובד שעבר מולו ושואל סליחה אדוני מה שמך? בוריס... ומה תפקידך כאן המפעל? "דה, אני מזיין מתים.... מופתע מהתשובה פנה אל מנהל המחסן ושאל :" בוריס אמר לי כי תפקידו זה לזיין מתים? לא צחק המנהל בוריס אינו בקיא בשפה העברית הוא התכוון שהוא ממיין זיתים.......
נערה תמימה מבקרת את סבתא :היום אני נפגשת עם בחור חמוד!" ילדתי אומרת הסבתא אני רוצה להסביר לך כמה פרטים על החיים. בחור, ירצה במשך הערב לנשק אותך! אפילו אם תרצי מאד אל תעשי זאת כי זה יפיל חרפה על משפחתינו. הוא גם ירצה לנשק אותך! אל תעשי זאת כי זה יפיל חרפה על משפחתינו! הוא גם ירצה להפשיט אותך! אל תעשי זאת כי זה יפיל חרפה על משפחתינו הוא גם ירצה לחדור לתוכך! אל תעשי זאת כי זה יפיל חרפה על משפחתינו!- הבנתי סבתא אל תדאגי.
למחרת הילדה מגיעה ואומרת " סבתא, עשיתי כמו שאמרת וכדי לא להפיל חרפה על משפחתינו!
הפלתי חרפה על משפחתו! אני נישקתי אותו! הפשטתי אותו! והחדרתי את שלו לתוך תוכי.........
לפני 19 שנים. 1 במרץ 2005 בשעה 6:40