צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינת הפנאי - מתחת לחגורה

המטרה: למלא את החלל הריק הנוצר בחייו של האיש הקטן , קשה היום ורך האיבר. כולל: בדיחות משובבות וחידות מעצבנות , פינת טלפתיה ופינת אנטיפתיה, אילוזיות אופטיות ושאלות אפתיות , שעשועי מספרים ועוד כהנה וכהנה........
כל תגובה תתקבל באהדה ותזכה לתשובה,
לפני 17 שנים. 24 בספטמבר 2006 בשעה 11:52

סימנים של אש

נמצאים בחדר הארחה ,מבודד חמוד ומקסים , בקיבוץ ציורי על שפת ים כינרת . הנוף חלומי , והביצועים עוד יותר .
נמצאת עם הסאב , שנינו מאוד עסוקים , עבודות מכבידות שלא מותירות הרבה זמן למפגשים , למעט מפגשים חטופים פה ושם, לעיתים נדירות קורה שזמני החופשות שלנו מצטלבות , התמזל וקרה שנוצרו לשנינו 3 ימים חופפים , אני בין פרוייקט לפרוייקט , והוא לפני חזרה לחו"ל.
אירוע כזה בוודאי שלא מתרחש בכל יום , ומצווה לנצלו עד תום .
ומובן מאליו שמה עושים דומית וסאב כאשר נפגשים , ומלוא הזמן עומד לרשותם..
סשן ועוד סשן ועוש סשן....מזל שהחדר מרוחק , לפי בקשה מיוחדת ,
ובין סשן לסשן...גיחות קצרות או לבריכת הקיבוץ או לכנרת, ואוכל.....
כבר ביום השני הגענו למתכונת של סשן , מקלחת , אוכל...בריכה או כנרת...וחוזר חלילה.
פשוט תענוג אמיתי ..
חדרתי אליו מכל הכיוונים , עם שלל הסטארפונים , הדילדו והויבראטורים שהבאתי , מכל המינים , גדלים , צבעים וסוגים.
גופו וישבנו הפכו אין ספור פעמים לעיסה שותתת דם.
הקיין חרץ סימנים וחריצים עמוקים בגב ובישבן.
מה אומר לכם , תענוג אמיתי .
בשהייה ממושכת יחד , גם לומדים להכיר זה את זה , וטבעי הדבר שכאשר נמצאים זה בתחת של זה (תרתי משמע) . לומדים להכיר ולזהות את כל הניואנסים הקטנים,
את רובם מכירה , ולחלק התוודעתי הפעם.
את הפינוק אהבתי . אהבתי כאשר סיבן אותי בחרדת קודש ממש , סירק את השיער הארוך , מרח קרם גוף .עיסה את גופי...והכיף הגדול ביותר , בלילה לישון ביחד.
אני על המיטה המרווחת והוא מכונס ורבוץ על הריצפה למרגלות המיטה .
שמחתו גאתה לשמים כאשר הזמנתי אותו לחלוק איתי את המיטה , וגם אז הצטנף בפינה , צחקתי בבוקר כאשר ראיתי אותו דבוק לקאנטים. מחשש שמא יפריע לי או יעיר חלילה , היה נשאר ער כל הלילה ורק בוהה בי.
קצת משונה היה להתעורר בלילה , ולראות את המבט הירקרק ומלא הכניעה נעוץ בי.
התרגלתי...:).
המתכונת שהתאוותה הייתה דיי נחמדה , אפילו למדתי לאהוב את הירידות והליקוקים , בדרך כלל כשמגיעה לסשן, מגיעה מרוכז במטרה , באה לדפוק , לזיין , לקרוע ולחדור עד הסוף , יש לי גישה של גבר , לא כל כך אוהבת את המסביב , תכלס את המטרה , והיא כמובן "פי הטבעת של הסאב".
נכנסת , וכבר בדרך מרגישה את ענני התאווה תוקפים אותי , כשמגיעה ...אז מיד....מעמידה אותו על 4 , או בתנוחה אחרת בה הישבן גלוי ופסוק לפני , ו...מכניסה, בכוח בתאווה , בריכוז ממוקד ומדוייק , דוחפת פנימה והחוצה , מעמיקה ...קורעת ...בכוח ...בלי להתחשב, לאחר שתאוותי שקטה, מתפנה לכל היתר....מדיקל , חתכים...וכל הכבודה המתלווה.
אם עולה בי הרצון ...אז גם מאפשרת לו ליקוקים וירידות.
החשוב הוא התקיעה והפתיחה .את זה אוהבת ומתענגת על כך.
אולי בגלל קוצר הזמן , מקדישה לסשן לפחות 3 שעות , ולא תמיד נותר זמן גם לירידות .ופה היה לנו זמן בשפע , 3 ימים ולילות ארוכים שבהם עשינו הכלללללל.
התגלה כמבשל אדיר , היות ולא רצינו לצאת , הצטיידנו בכל מה שרק אפשר , בילה שעות במטבחון הזעיר והכין מטעמים , מפעם לפעם גם הצטרפתי . גם אני מבשלת ממש לא רע ,
הכל היה נהדר , נושאי שיחה היו לנו בשפע , צחוקים ...חוויות משותפות , וכמובן סשנים מעולים.
הכל...למעט דבר אחד ...גברים מנקים נפלא , הרבה יותר טוב מנשים , אבל דבר אחד לא אוהבים , וגם פה נוכחתי בכך, לא אוהבים לרוקן את הזבל.
ביום הראשון ,ניחא....לא הבחנתי...ביום השני עוד סביל....ביום השלישי קיבינימט ....חשתי עקיצה ,
לא סתם עקיצה אלא עקיצה חדה שורפת בטירוף....,
"אי...יא , חתיכת בן זונה....כל זה בגלל שלא רוקן את הפח"
מתבוננת , 2 שקיות זבל ענקיות ליד הפח שכמובן מלא בשקית שלישית, וליד....שביל של נמלים...מתכופפת ובוחנת, נמלים שונות מהרגיל, צבע אדמדם ..מעט קטנות יותר . אהההה, בטח . נזכרתי ....התקפת נמלי אש באיזור הכינרת . מפשפשת בזיכרוני .... עקיצת הנמלה כואבת מאוד. תושבים רבים מתארים את הכאב ככוויה, שנמשך למשך כמה שעות ולעתים אף כמה ימים.
מכניסה את היד העקוצה מתחת לזרזיף המים בברז. שיט...ממש כואב. ואפילו רואה סימן קטן של שלפוחית שעומדת להתהוות.
"בן זונה , במקום לרוקן את שקיות הזבל....השאיר אותן ....ועכשיו...שיט , זה ממש כואב..."
במזוודת ההפתעות שלי שבה יש את כל ציוד העזר ההכרחי לסשנים , יש גם תיבת עזרה ראשונה מצויידת להפליא , דואגת לעדכן ולמלא את החסר תמיד , שולפת מתוכה ג'ל אלוורה ...., המשחה הירוקה בעלת הריח הנעים הפיגה מיידית את הכאב הצורב . אבל לא את הכעס.
החשק לנס קפה רגוע ליד הבריכה עבר חלף , מתבוננת בו, שרוע ארוך...למלוא קומתו ...על השטיח . כנראה שיומיים ללא שינה הכריעו אותו .
מתקרבת חרש חרש , כובלת את ידיו , ואת רגליו, כבר מיד כשהגענו הכנו את החדר ...תקע 4 יתדות ברזל עם ראש מעוגל בעל לולאה שלתוכה נכנסת השרשרת הארוכה. מותאם בול למידות גופו.
מותחת את השלשלת וכרגע מונח לפני כאשר ידיו ורגליו מתוחות לצדדים מלוא האורך. התעורר..
מביט אלי תמה....
אינו מבין, מה בדיוק הולך להיות ?
לא נורא בקרוב ידע , ועוד איך ידע....
ידע וגם יבין.
רואה את היד החבושה שלי , מבחינה בזיק של דאגה חולף בעיניו.
"מה קרה ? נפצעת...?"
מחייכת את החיוך המפורסם שלי , חיוך שמעוות את קצות השפתיים, מגלה שיניים ...אבל לא מגיע לעיניים.
"כן, נפצעתי.....ו ב ג ל ל ך !"
"בגללי , איך....?"
"בגלל שלא רוקנת את השקיות הזבל....נעקצתי "
"שחררי אותי , ואטפל בך...כל כך מצטער , לא התכוונתי ....הלוואי שאני הייתי נעקץ , ולא את ,"
"יש לך רגישות לעקיצות ?"
"לי לא , ולך?"
"גם כן לא ".
חחחחחחח
החיוך השטני שלי הפך לצחוק .
"אל תדאג ....תרגיש....תעקץ....ותחוש גם תחוש...."
לוקחת כוס זכוכית ,מכניסה לתוכה 4 כפות סוכר , מוסיפה מעט מים פושרים , בוחשת לאט עד שהסוכר נמס ,
נוטלת נייר קרטון , הקרטון שנמצא בצווארון של חולצה חדשה כאשר קונים אותה ושומרת על יציבות הצווארון .
ומכינה בסמוך ניילון נצמד , הבאתי גליל ענק תעשייתי לצורך "חניטות" אך למטרה אותה רציתי מסתפקת בנילון נצמד הרגיל שמשמש לעטיפת כריכים.
מניחה את הקרטון בסמוך לשקיות הזבל שעולות על גדותיהן, ומיד כמו חיילים ממושמעים עולות הנמלים בוהקות באדמומיותן.
ממתינה עד שרואה שיש לפחות 6 נמלים על הקרטון. נוטלת בזהירות. ומניחה בסמוך אלי על הריצפה.
מתבונן אלי , לא ממש מבין מה עומד להיות ,
ממש לא משנה , כן יבין או לא יבין....:)
מתכופפת , טובלת את אצבעותי במי הסוכר המתוקים , ומורחת על הזין הרפוי , מיד מתקשה בין אצבעותי ....נחמד , יש לו תגובה מהירה .מורחת היטב , מוודאת שכל הזין ספוג בתמיסת הסוכר הצמיגית.
מטה בעדינות את נייר הקרטון לכיוון הזין.נמשכות לסוכר מתחילות להלך על הזין , נוברות בסוכר ...מבחינה בפסיעות שהופכות להיות שוקקות ולהוטות , כמעט מבצעות ריצה .
נותנת ל-3 נמלים לרדת ולהתמקם היטב על הזין.
עוטפת את הזין בגליל הנילון הנצמד, לא בחוזקה , מעט רפוי , לא רוצה להמית את הנמלים, את הנילון כורכת מתחת לראשו , כך שהראש נשאר בחוץ, לא מעונינת שיכנסו פנימה לפתח השופכה.
את השלוש הנותרות , מניחה על פרק היד השמאלי , כמובן לאחר שטפטפתי עליו את תמיסת הסוכר .
וגם אותו עוטפת בניילון הנצמד, לא בחוזקה.
מתרוממת , מתיישבת על הכיסא הסמוך, משכלת רגל על רגל. מציתה סיגריה , וממתינה בסבלנות למתרחש לבוא.
בינתיים נושפת בעדינות על הכוייה אצלי , שיט זה ממש שורף.
סופרת בלב דומם עד חמש.
אחת
שתיים
שלוש
ארבע
"אייייייייייייייייי, איהההההההההה. איייייי"
כנראה שלא איבחנתי נכון את יכולת הסבל שלו , לפני הספרה חמש , כבר בקעה זעקה אדירה מפיו.
מנסה להתפתל , אבל כבול היטב, אינו יכול להזיז את גפיו. רואה את ההתפתלויות , את הרעידות , הבעת יסוריו מחרידה על פניו, ושומעת את זעקותיו .
מחייכת , מתכופפת לראות היטב . מה בדיוק מתרחש שם למטה .
מלטפת את ראשו , מצמידה נשיקה לשפתיו .
"כואב לך? "
"כןןןןןןןןןןןן"
"יופי , נחמד....."
בינתיים מדליקה את הלפטופ שתמיד צמוד אלי , מגיעה להגדרה "נמלת אש" ומבשרת...
"ישארו סימנים זעירים אדומים....הכאב יחלוף אחרי שלושה ימים "
ממשיך להתפתל , מעביר יד מלטפת לכל אורך החזה ...נהנית משריריו המשתרגים , מהבטן השטוחה ,
ובעיקר מהזין שתפח למימדים ענקיים , מעבירה יד על הנילון הנצמד , יכולה לחוש בתנועות הנמלים ששועטות על עליו , יונקות ומוצצות במלוא העוז את תמיסת הסוכר .
"דיייייייי, לא יכול יותר..........איההההההה........אייייייי"
לא ממהרת במיוחד, רוכנת מטה , מאפרת את הסיגריה לתוך פיו הפעור ....ומוחצת בחוזקה את הסיגריה הלוהטת לפיטמה הימנית , מכבה אותה תוך הידוק .
"לא יכול ? חמודון....קשה לך?"
"כןןןןןןןןן, בבקשה...........די...........אני מתחנן..........לא מסוגל..........איייייייייי"
אוקיי , הסיגריה הסתיימה , רוכנת בתנועה מהירה , מנתקת את הנילון הנצמד , שוטפת היטב את הזין , את פרק היד השמאלי , ומניחה משחה מרגיעה על האיזורים הפגועים.
משחררת אותו מכבליו, נושא אלי עיניים כואבות ובהירות.
עיניים מביעות תודה כאשר כורכת תחבושת צחורה סביב פרק היד,
"תודה , גבירתי "
"שום תודה , השארתי לך את היד הימנית.....בכדי שתוכל לרוקן את הזבל!"

דולי .​(שולטת) - :)
הדהמת אותי....
הייתי משוכנעת שיפחיד אותך מעט.
לפני 17 שנים
דולי .​(שולטת) - זהה בעוצמת הכאב לכויות דרגה שלישית.
לפני 17 שנים
דולי .​(שולטת) - :)
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - אכזרי אבל מצחיק, חייבת להודות :)
לפני 17 שנים
דולי .​(שולטת) - סבבה, בכיף...:)
לפני 17 שנים
הייתי כאן - סאדיסטית ...
אבל אחראית.
לפני 17 שנים
דולי .​(שולטת) - מה שנכון , נכון.....:)
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י