יום כיפור יום קשה עבורי ,
לא הצום הוא שקשה , ממש לא .
אין לי בעייה לא לאכול ולא לשתות,
קטן עלי.
גם כך, קורה לי פעמים רבות .
שפשוט שוכחת ...שלא אכלתי .
או שמגיע הערב...נוחתת בבית .
ו...נזכרת...שוואללה , לא אכלתי היום.
מה שקשה לי , הוא חוסר התעסוקה.
בהתחלה ...עובר מצויין.
מארגנת ים של ספרים , מגזינים , עיתונים...
כל המבחר שעדיין לא הספקתי לקרוא.
ואולי , זה המקום להודות....שאני תולעת ספרים.
מחסלת ספרים במהירות,
יש לי בבית , חדר סיפריה.
לא מנוייה בסיפריות , כי ספר טוב , אוהבת שישאר אצלי.
כל חודש רוכשת , יש לי אפילו תנאים מועדפים.
עם מחירים מוזלים , וכאלה.
רבאאאאק , כמה כבר אפשר לקרוא ,
מתחילה לקרוא , שורפת שעתיים,
מנמנמת...חוזרת לקריאה...
והזמן לא עובר...
יש לי פיתרון אדיר , שמיישמת אותו כבר 7 שנים.
פאזלים.
לפני יום כיפור , קונה פאזל ענק ....מינימום של 1000 חלקים.
מניחה על השולחן בפינת האוכל , יש לי מסגרת עץ מיוחדת לפאזל .
אפילו השכנים שלי מכירים זאת,
עוברים, נכנסים.....מניחים מספר חלקים...ויוצאים.
בסוף היום , עד הארוחה הפותחת....הפאזל גמור !
נחמד , נכון ?!
לפני 18 שנים. 27 בספטמבר 2006 בשעה 6:12
