לפני 18 שנים. 13 באוקטובר 2006 בשעה 14:48
היה לי שבוע כייפי.
נדהמת מחדש ...כמה פעמים אפשר ואפשר...
אני ידועה כאחת שעושה סשנים חזקים...ארוכים ...מתישים...וקשים...
בדרך כלל , כאשר מסיימת הקורבן....(אופס.., הסאב) נופל שדוד אפיים ארצה.
רגילה לכך, ואפילו מגחכת...
מודעת לכך ..שקשה ...קשה ...קשה ומתיש...
והפעם מופתעת...הכלבונת שלי...זנזונת על...לא רק שלא מותשת...
לא רק שלא נסוגה....לא רק שלא חוששת....
מבקשת עוד ,מתחננת עוד...
כמובן שנעתרת..אני חולה על זה.
אבל , שאלה....ילד ממה אתה עשוי ?
לפעמים חוששת ודואגת....בכל זאת הגיע חסר ניסיון..
כיום יכול ללמד כל סאב מנוסה ,
ומעטים יתמודדו בכוח הסיבולת שלו.
ולישבן שלו...ממש אין מתחרים...המ...יאמי יאמי...
בונבון, נהניתי ממך בענק היום , אתמול ובכלל..
היית ענק !
ו....תתכונן....מאוד מצא חן בעיני מתכונת העונש...
ממשיכים בעונש...:)