לפני 17 שנים. 19 באוקטובר 2006 בשעה 18:07
באסה בשעה כזו לחזור הביתה .מאוד אוהבת את העבודה שלי ,
נהנית ממנה , הולכת בכיף בבוקר..וחוזרת עוד יותר בכיף...
בעבודה שלי אני אחראית על די הרבה אנשים.
בעיקר גברים..ויש לי תפקיד ניהולי , חלוקת הוראות ,
האמת היא שלא הייתי מסוגלת לעבוד, בעבודה שבה אני כפופה לבוס א משהו כזה..
או ...חלילה להכין קפה למישהו...לא שיש לי בעייה עם הכנת קפה ,
בכיף אכין , למי שמוכן להסתכן...:) , אבל בטח לא כאחת ממטלות החובה שלי .
להיפך...מכינים לי ..ומגישים לי .
הבעייה העיקרית היא שככל שעולים למעלה...אז יש יותר אחריות ויותר מטלות..
נכון , שיש תמורה בעד האגרה , ומשתכרת סכום לא מבוטל.
אבל בשעות שכאלה...כשמגיעה ...ועוד ממשיכה לקבל מיילים , וטלפונים.
ויודעת שמחר ..משעה 4:30 כבר בדרכים..
מרגישה שמכרתי את נשמתי..
חתיכת באסה..
