יש לי קצב יום מטורף. לו"ז דחוס, תמיד בריצות ונסיעות , ונסיעות שלא תמיד מתוזמנות, רוב הפעמים נוחתות בהפתעה , ללא הודעה מוקדמת. מטבע הדברים שעקב כך הרבה דברים מתפספסים לי תוך כדי.
יש לי 2 דברים שעליהם מקפידה...ולו יהי מה . ייהרג ובל יעבור , חוק אצלי !
הראשון....לאחל לילה טוב לילדים, ולפחות פעם אחת ביום לשוחח איתם . לשאול איך היה בבית ספר , מה חדש וכו'.
והשני ...אם נמצאת בבית ...לקחת את ה"מלך" לטיול. או שבעצם הוא לוקח אותי לסיבוב .
יצור מדהים , בנוי לתפארת , נבון פיקח וחכם. נשמע רק לי .
כבר כשהגיע אלינו...נעץ מבט בכל המשפחה...והחליט ש...שזו אני.
עיניים יפיפיות, חומות ירקרקות ענקיות מוקפות בטבעת שחורה, אף לח . ושיניים מפחידות.
עצמאי...מחליט מתי יאכל , ואם יאכל...
כלב שמירה מעולה, החבר הכי טוב שלי .
הרגע חזרתי מסיבוב איתו...
נוהגת לפסוע איתו מחוץ לשכונה , להגיע למקומות פתוחים וביחד להשתולל , לרוץ...לפרוק אנרגיה...הכל.
ואם בדרך נתקלים באיזו נקבה מיוחמת...בניגוד ליתר...נותנת לו חופשי..נהנית לראותו..
ממתינה בצד עד שמסיים..ומלטפת לאחר שגומר.
אני פשוט אוהבת אותו...
לפני 17 שנים. 3 בנובמבר 2006 בשעה 23:32
