שמתי לב לתופעה שלפעמים העיסוק של האדם מעיד על אופיו , לא תמיד , לא בהכרח. אבל ברוב המקרים קיים קשר עז בין העיסוק לאופי . ובמיוחד אם נמצאים בו דיי הרבה שנים, אני דוגלת בעובדה שאי אפשר לעסוק במשהו שלא אוהבים, נכון שיש מקרים של אילוץ , ואין ברירה...כי התחלנו...ואין כרגע משהו אחר ....ומה נזרוק את כל מה שהיה ? , נכון שיש סיבות ..והכל לגטימי ,
אבל ברוב המקרים , הסברה שלי אכן תופסת.
ניתן לזהות אנשי מכירות לפי צורת לבוש, דיבור מסוים .
אנשי הייטק כבר מזמן מזוהים עם הקרחת המבריקה והנוצצת 😄
אנשי עמל ומלאכת כפיים לפי כפות הידים המחוספסות.
אמנים ויוצרים גם להם יש אפיונים של צורת לבוש , דיבור..
למה נזכרתי בזה ?
יצא לי בזמן האחרון לעבוד דיי הרבה עם אנשים שהעיסוק שלהם קשור במים , צוללנים, ימאים, שייטים וכו'...
ולהם יש את הפשטות שלהם, אין את התחכום או חלקלקות של אנשי עסקים,
אני אוהבת לעבוד איתם , מילה זו מילה . התחייבות זו התחייבות, לעולם לא זורקים סתם מילים באוויר , אנשי עבודה מעולים, רצינים אחראיים ...איכפתיים ומסורים.
אפילו ההנאות הן פשוטות , בהפסקות בין שיט לשיט או צלילה לצלילה , או סתם בסוף יום עבודה... הכיף הכי גדול לשבת בסירה, לא ארוחת גורמה באיזה מסעדת גורמה חדשה עם שמות פלצניים לכל מיני תפריטים בלתי מזוהים , אין את כל 24 סכינים , מזלגות וכפות למינהם . שרק מלראות אותם מתבלבלים . הכל פשוט ...טבעי ...וכל כך נכון.
לפני 18 שנים. 9 בנובמבר 2006 בשעה 5:39
