פינת הפנאי - מתחת לחגורה

הילד נוסע מחר , יודעת שאין ברירה וזו בעצם עבודה...והכרחית , אין מה לעשות...ככה זה בחיים.
גם אצלי , אפילו שהפרוייקט הנוכחי בארץ...המצב לא תמיד מאפשר זמן פנוי וחופשי. להיפך..אני נמצאת בכזה חרא של פרוייקט. לא סתם אומרת..שמכרתי את נשמתי לשטן בפרוייקט הזה.
דיי כבולה מבחינת זמן..ואפילו יש לי סעיף בחוזה על זמן הגעה , התחייבות לזמן מסויים..כך שלא יכולה להרחיק . והכל חייב להיות מתוכנן על פי דקות. מצב מבאס לכל הדיעות.
אמרתי לו שיצטייד בקונדומים על כל מקרה , שמעתי את הגיחוך בקולו ..ואת חוסר האימון ..."ובאמת..את הרי יודעת ...שלא רוצה" אז מפה...מהבלוג..מודיעה לך..
"לך תעשה חיים..נכון שיש עבודה, אבל...רוצה שמעבר לעבודה בשעות המעטות שנותרו לך ..חוץ מחדר הכושר (שעל זה יודעת שלא תוותר) רוצה, שתצא , תבלה , תזיין...תפמפם...תקרע את העיר "....