לפני 17 שנים. 25 בנובמבר 2006 בשעה 17:24
לא מאמינה שכותבת את המילים האלו...., סוף סוף עברה השבת הזאת. אני, שתמיד דוגלת בעיקרון שיש לנצל כל רגע, לסחוט את המירב מכל שניה שחולפת....כי רגע שעבר לא יחזור. יש לי מוטו בחיים, לנצל להנות לדלות את המקסימום מכל שניה ושניה. חייה את חיי לפי המוטיב הזה.
ואני....היום אומרת...."תודה לאל שנגמרה השבת הזו...."
יש ימים שכאילו נכתב מלמעלה, שיתחילו עקום, ימשיכו צולע....ויגמרו חרא..., אז זהו שהתחיל עקום ..המשיך צולע...וממש מקווה שלא יגמר חרא.
פשוט אסור , אסור לעשות טובות..ברגע של חולשה חשפתי את העובדה שיודעת לפרמט ולהיאבק בוירוסים ובשאר חולירות שפוקדות את המחשב... נעתרתי לשכן , נו , טוב לפעמים אני נחמדה...וזה המשיך לעוד אחד ועוד אחד....קיבינימט כל השכונה הזו...