רבאאק , בכל מקומות העבודה הנורמליים ימי שישי ....נחים. מרגישה תשישות הנפש הרוח וכל מה שקשור בזה. למה לעזאזל בחרתי מקצוע שכזה. בכל יום מתעוררת בשעה 4 לפנות בוקר . ויש ימים לא מעטים שעובדת סביב השעון, כאשר יש צורך...כבר היו לי לא מעט לילות לבנים, מה זה לבנים שקופים.. 😄
קורה לפעמים שמתעוררת בבוקר עם מחשבות כפירה, נו באמת בשביל מה צריכה את זה ?. השכלה יש ובשפע. תעודות , דיפלומות מפה ועד הודעה חדשה. קשרים גם זה לא חסר. יודעת שיכולה לקום מחר בבוקר וללכת לאיזה משרד מפואר ...לשבת רגל על רגל , לשחק בכאילו עובדים. לפתור תשבצים לשוטט באינטרנט כל היום...וכשמישהו נכנס..אז להעמיד פנים של עסוקה חבל"ז. וגם המשכורת לא תפחת . כיום משתכרת מעל הממוצע הרווח בשוק .
אבל...עמוק בלב בפנים, יודעת שבחיים לא אחליף את העבודה. האדרנלין שרץ בדם, המתח העשייה שווים הכל. לראות את האנשים שלי עובדים. וכשאומרת עובדים אז זה ממש עובדים. אין אצלי כפות ידיים חלקות, לכולם ידיים מחוספסות גסות מלאות יבלות , אנשי עמל , אנשי עמל , מלח הארץ ...
אנשים שמודעים לכך שכל תזוזה לא נכונה , דבר אחד לא זהיר ...ועלולים חס וחלילה ...במקרה הטוב לאבד חלק מגופם...במקרה הפחות טוב..עוד מודעה בעיתון .
ותפקידי לשמור ולהגן, לוודא שכל אחד שכזה שכמו שבא לעבודה , כך יחזור ממנה . בריא ושלם ללא פגיעה.
דואגת להם , שומרת עליהם.
האחריות היא מעל הכל .
תחושת העשייה שווה הכל .הכיף שמגיעה לאתר ורואה את מבט האימון והבטחון שרוחשים לי.
אז ככה זה ...
ואם זה מה שאני ...אז חלאס לקטר..
לפני 17 שנים. 15 בדצמבר 2006 בשעה 7:05