פינת הפנאי - מתחת לחגורה

אני ממש לא דתיה, אפילו בבית הורי לא ממש שמרו או הקפידו על ערכים של הדת. כאשר התחתנתי עבור חמותי ז"ל נהגתי לשמור על הפרדה של בשר וחלב , מכיוון שמאוד אהבתי אותה ורציתי שתאכל אצלי , מה שלא הפריע לי בחוץ לבלוס שריניק ועוד כל מיני "חולירות" רחמא לצלן. 😄
ממש לא דתיים בבית . נוהגים לצום בכיפור לשמור על פסח ובעצם נראה לי שזה הכל, בעצם לא ...גם מדליקה נרות בכל ערב שבת . פווווווווו איך מצליחה בבת אחת למוטט את כל תדמית הדומית המסוכנת :))))))).
הדלקת נרות חנוכה גם כן נוהגים לקיים . ובכלל עושים מזה טקס. החוקי מארגן "גושי בצק מגעילים" מעניין לא לומד לקח. כל יום מוטלת הקופסה כולה לפח...ולמחורת שוב...קופסה מהודרת מהקונדיטוריה הכי טובה בעיר מלאה בכל מיני פיכסה. נו, אין מה לעשות...גבר טיפוסי :).
המשפחה סביבו ממתינה בקוצר רוח , החוקי פוצח את פיו ...ואנחנו בנשימה עצורה ממתינים שיסיים כבר. לא מעיזים לנשום....רק שייגמר. הוא זייפן אבא של הזייפנים. ובכלל שמעתם פעם צבר אשכנזי מנסה לסלסל ...בדיחה אמיתית.
גם למדנו מהניסיון לא למחוא כפיים כאשר נגמר הסיוט....כי חלילה מרוב התלהבות . עוד עושה לנו הדרן. והיו דברים מעולם.
נתקלתי כבר בהרבה טקסים של הדלקת נרות , אך ללא ספק המרגש ביותר הינו בבסיס.
בדיוק על המיזח חנוכיה ענקית . מתקבצים החיילים והעובדים שלי מדליקים נרות...ולאחר מכן פוצחים בשירה. לראות את העיניים מבריקות את הגופות המתוחים וזקופים מברכים ושרים. כאשר ברקע גלי הים...והשקיעה מבצבצת.
מחזה מרגש ומלהיב . ברגעים כאלה אכן לומדים להאמין כי אלה הם , הדור הצעיר ...שנראים לנו חוצפנים, מחוספסים ...אלה הם דור ההמשך. ומהם תצא תקוותנו.