סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינת הפנאי - מתחת לחגורה

המטרה: למלא את החלל הריק הנוצר בחייו של האיש הקטן , קשה היום ורך האיבר. כולל: בדיחות משובבות וחידות מעצבנות , פינת טלפתיה ופינת אנטיפתיה, אילוזיות אופטיות ושאלות אפתיות , שעשועי מספרים ועוד כהנה וכהנה........
כל תגובה תתקבל באהדה ותזכה לתשובה,
לפני 17 שנים. 23 בדצמבר 2006 בשעה 19:56

חזרתי לא מזמן מניחום אבלים. מקרה טראגי שהופיע בכל העיתונים לאחרונה.
עברה בערך חצי שנה מאז פגשתי לאחרונה את אבי המשפחה.
והיום נראה כאילו הזקין בעשרות שנים.
קומה שפופה, מבט חלול , וכאב נורא .
כל כך עצוב לראות משפחה שהמות פקדם בטרם עת.
מוות נורא ואיום .
עצוב לראות אב ששכל את בתו.
לא במחלה , לא בתאונת דרכים. מוות מיותר שטרם ידוע מי, ולמה?
פשוט נורא ואיום

השולט אור​(שולט) - תמיד נורא לאבד את מי שאוהבים, והכי נורא לאבד ילד. אני מקווה שהזמן ימציא לו ניחומים.
לפני 17 שנים
דולי .​(שולטת) - גם אני כל כך מקווה.
זה דבר נורא לעמוד שם .
לראות את כל הכאב.
והמשפט שנראה כל כך פשוט , פתאום מקבל כזו משמעות.
"משתתפת בצערך, שלא תדעו יותר צער".
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - עצוב לשמוע.
לפני 17 שנים
דולי .​(שולטת) - :(
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י