לילדון ולי יש מנהג , שיחת בוקר . פותחים את היום בשיחה . מעבר לפוצי מוצי וכל היתר שמאוד חשובים . אנחנו גם מארגנים לנו את סדר היום, מתכננים את הלו"ז . מתאמים שעות ומשווים את הפעילות של שנינו. הוא ואני מאוד עסוקים ומלאים בנון סטופ של עשייה בלתי פוסקת .
בשיחה הזו כמובן שמתאמים את שעת הפגישה, וכיצד נצליח להיפגש וכדומה.
אבל יותר מהכל....זו שיחת נפש, שיחה שמחזיקה את שנינו לכל היום. שיחה שנותנת זריקת מרץ ואדרנלין למשך כל היום. שיחה של עידוד חיזוק ותמריץ חיובי. מלאה באנרגיות חיוביות.
השיחות האלו כל כך חשובות לשנינו. היום תמיד נראה טוב יותר לאחר מכן . הרבה יותר קל לצאת החוצה עם מטען חיובי ואפשר להתמודד מול כל העולם.
הוא מרגיש שיש לו את תמיכתי , ואת עידודי שמלווה ומחבקת אותו למשך כל היום כולו .
זה מנהג שהשתרש כבר מזה מספר חודשים, אפילו לפני יציאה לחו"ל או כשהוא נמצא בחו"ל. מקפידים על "השיחה". לא בגלל שחייבים , אלא בגלל שרוצים..!!!!
הילדון גם טוען שהיום שלו טוב יותר לאחר ה"שיחה". מאמינה לו , כי גם היום שלי נראה ורוד יותר אחריה ,
בונבון מתוק שלי , שיהיה לך יום מקסים.
לפני 17 שנים. 9 בינואר 2007 בשעה 6:06