הדבר הקל ביותר הוא לעמוד מהצד , לתפוס הבעת פנים מתנשאת ולהכריז "אתם" . ידוע כבר מזמן שתפקיד המבקר הוא הפשוט ביותר. אני מתה על כל אלה שפשוט אורבים בקרן זוית
לקורבן הבא, אפילו השהיה בצאט ...כבר לא מכוונת להעברת זמן גרידא , אלא לארוב ולנסות לצוד ציד, איזשהו מטעם. שיהיה מה לכתוב.
משהו בסגנון ...מי עשה למי ...מי אכל ומי שתה .
כל אותם אלה...שלא ישכחו ...שבמשך הזמן , אי פעם...הגולם יקום על יוצרו.
למה אי אפשר לכתוב פשוט לשם ההנאה שבכתיבה ? לספר על חוויות , על מאווים. על תשוקות , מקרים...או סתם דברים נחמדים שקרו .
למה צריך להיות ארסיים ונוטפי ארס?
ויותר מכך....למה אי אפשר לקרוא ופשוט להנות מהקריאה?
כבר הכרזתי לא אחת ולא שתיים שיש פה אנשים מוכשרים בטירוף. ונהנית מאוד לקרוא מהרהורי ליבם.
לי אישית חורה ו...כן, כואב ....בפירוש כואב לראות מישהו ששם ללעג ולקלס את כתיבתם.
אנשים אנחנו נמצאים בקהילה מסוימת , ואם אנחנו לא נהיה מאוחדים ונגן זה על זה...אז שלא נצפה שמישהו מבחוץ יבין אותנו.
לפני 17 שנים. 16 בינואר 2007 בשעה 18:56