הסנאי והאגוז! :0)
הסנאי והאגוז...
פעם היה סנאי מתוק,
הוא אהב נורא את היער לסרוק.
לחפש לו אגוזים טעימים,
שיחזיקו מעמד לימים הקרים.
יום אחד לאחר שלא מצא אף אגוז אחד,
וחשב שהוא ישאר בחורף כולו לבד...
הוא ראה משהו בתוך האדמה!
אגוז גדול חום ונפלא!
הוא שמח שמחה גדולה,
על המציאה היפה.
לקח את האגוז לביתו החם,
ושם אותו במסתור- מן הסתם.
ואז הגיע החורף הקר,
והסנאי היה רעב נורא ועורו סמר...
אז הוא נזכר באגוזו הנחמד,
באגוז הגדול, החום והמיוחד.
למרות שהיו לו עוד הרבה אגוזים במלאי,
הוא לא יכל להתאפק ורצה את האגוז עכשיו ודי!
למרות שהרגיש שהוא בוגד בחברו,
הוא רצה להשכיח את רעבו...
הוא ידע שהגיע הזמן...
הוא יצטרך לפתוח את האגוז הנאמן.
היה לו נורא קשה,
להיפרד בצורה כזאת מחברו היפה.
ואז נשמע "קראק" גדול,
האגוז נפתח והסנאי אכל הכל.
למרות שהוא הרגיש שבע ומחומם,
הוא הרגיש אשמה והרגיש מיותם.
עכשיו הוא לבדו...
בלי חבר שיהיה איתו.
הוא שמר את הקליפות ותלה על הקיר,
רצה שיהיה לו זיכרון מהאגוז הנדיר.
עם הזמן החורף עבר,
האביב הגיע- והסנאי היה מאושר!
הוא שוב החל לחפש אגוזים...
אך ידע שלא ימצא אגוז כמו חברו המקסים.
"פעם הבאה!" הסנאי אמר...
שאמצא כזה אגוז יפה ומוכשר,
אני אשמור אותו בביתי,
אפילו אם יהיה קר!
כי חברים טובים לא מוצאים בכל הזדמנות,
וזאת טעות לאבד אותם בגלל איזו שטות.
עדיף שביחד יהיה קצת קשה וקר,
מאשר לאבד חבר יקר.
לפני 18 שנים. 14 במאי 2005 בשעה 21:09
