פינת הפנאי - מתחת לחגורה

הדבר הכי מצחיק בעולם הוא לראות את פומיקי בתחילת התעוררות . זה הולך כך :
שלב ראשון ,הילד מוציא את קצה הרגל החוצה מתחת לשמיכה , מרגיש שמעט קר לו למפונק הקטן.
וישר מכניס במהירות חזרה פנימה .
כמובן שצריך להירגע מהמאמץ הקשה , חולפות 10 דקות ואז מנסים עם אצבעות הרגל השנייה . האצבעות בוקעות לאט החוצה...וציק במהירות חוזרות מתחת לשמיכה.
בדרך כלל בשלב הזה אני כבר נכנסת לפעולה , בתנועה מיומנת תופסת בקצה השמיכה , אבל הפשוש כבר מכיר , ולמד להחזיר (איכסה קטן) , אז נאחז בשארית כוחותיו בשמיכה וממאן להיפרד ממנה . אני אומנם חזקה , אבל מודה ומתוודה שקשה להשתלט על פומיקי קטן בגובה של 1.90 . ובמיוחד פומיקי נואש , שהחליט שחייב לישון ויהי מה !.
ואז מגיע השלב השני , הילדון מכוסה כולו , מכורבל בתנוחת עובר ורק קצה האף מבצבץ מתחת לשמיכה , בוחן את הטמפרטורה . מנסה להחליט אם כדאי לצאת או שמא ....מוקדם מידי .
אני כמובן מאיימת שאם עוד שנייה לא טס מהמיטה , עורפת את ראשו , או מעלה את האש במיטה .
והילדון...מחנחן בקולו ...פליז, עוד דקה ...פליז....
לפעמים נעתרת ולרוב היות ובעלת ניסיון מסרבת בכל תוקף .
מחכה לדקה המתאימה ...ובבת אחת מעיפה ממנו את השמיכה , רואה את הקטנציק מתכווץ . ו..מזנק החוצה , שזה כמובן מה שרציתי .
פוסע למקלחת . מראש אוטמת את האוזנים כי משום מה הילד החליט שמקלחת ושירה הולך ביחד , אולי הולך ביחד אבל רבאאאק תלוי איזה שירה .:)
מתקרצף , מסתבן . ממרק את עצמו ....ואז הדבר הכי יפה . יוצא החוצה מהביל מהאדים עם ריח של תינוק ופרצוף קורן של תינוק חמודון . ושואל :
כמה סוכר לשים בקפה ?