פינת הפנאי - מתחת לחגורה

בעבודה שלי זה מחזה רגיל ונפוץ שיש פציעות , מכות וחבלות . כמובן שאני גם מוסמכת לטפל בפציעות למינהן. ממש לפני מספר דקות הגיע הנפגע הראשון לשבוע הנוכחי , תופש את ידו האחת והבעה של כאב על פניו .
"מה קרה ?"
"נתפסה לי האצבע "
"סבבה , בוא נראה ..."
"לא , אני אסתדר לבד.תני לי רק יוד ופלסטר "
"אני אחליט מה כן ומה לא !תושיט את היד ! ועכשיו !"
"לא..."
"מההההה זה ? מה לא ..?"
נועצת את המבט המפורסם שלי , וכמובן שמושיט את היד ועוצם עיניים בחוזקה.
תופשת את היד , בוחנת . מעט דם ...לא רציני , ציפורן חצי תלושה, גם כן לא רציני . ראשית שופכת מעט חומר חיטוי לראות מה בדיוק הולך שם.
אההה.....קטן עלינו .
מחטאת , מנקה , מוודאת שאין שבר ..חובשת .
ממלמלת תוך כדי כך מעט מילות הרגעה .
מסיימת מרימה את הראש.
כולם נועצים בי מבטים...
"יו, איך הרגעת אותו ...לא היה מוכן להושיט לאף אחד את היד...רצה לנסוע הביתה וזהו"
מחייכת...ברור ומה ...מזלו שלא הייתי צריכה להפעיל שיטות שכנוע יותר רציניות ... :)